כְּשֶׁרוֹאֶה הָאָדָם שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל וּמַעְתִּיר וּמַפְצִיר הַרְבֵּה זֶה זְמַן רַב כָּל כָּךְ, שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין מִסְתַּכְּלִין עָלָיו כְּלָל וְאֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, רַק אַדְּרַבָּה, נִדְמֶה לוֹ שֶׁמַּרְחִיקִין אוֹתוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מִינֵי הַרְחָקוֹת וּכְאִלּוּ אֵין רוֹצִין בּוֹ כְּלָל וּכְלָל, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ וּמַרְפֶּה עַצְמוֹ מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם ח"ו. אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל זֶה מְאֹד, עַל שֶׁהִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְכוּ’ וּבְוַדַּאי רוֹצֶה לְקָרְבוֹ וְכוּ’, עַל כֵּן צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְחַזֵּק בְּדַעְתּוֹ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כַּנַּ"ל. (שָׁם)
