שבת, י"א טבת התשפ"ה

כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ, וְלִפְעָמִים נְפִילָתוֹ וִירִידָתוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן. כִּי יֵשׁ שֶׁנּוֹפֵל לִמְקוֹמוֹת מְגֻנִּים מְאֹד שֶׁנִּקְרָאִים בְּחִינוֹת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים וְנוֹפֵל לִסְפֵקוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים וּמְגֻנִּים וְזָרִים מְאֹד וּלְבִלְבּוּלִים רַבִּים וְלִבּוֹ סְחַרְחַר, שֶׁהַקְּלִפָּה מְעַקֶּמֶת וּמְסַבֶּבֶת לִבּוֹ בְּעַקְמִימוּת וּלְבִלְבּוּלִים עֲצוּמִים (עֶס פַאר דְּרֵייט דָּאס הַארְץ).


אַף־עַל־פִּי שֶׁבִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־ פִּי־כֵן גַּם שָׁם יֵשׁ תִּקְוָה גְּדוֹלָה עַל־יְדֵי שֶׁיְּחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ מִשָּׁם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִהְיֶה שׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ". וְכָל מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ רָחוֹק בְּיוֹתֵר מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, יִצְטַעֵר וְיִשְׁאַל וִיבַקֵּשׁ יוֹתֵר "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ".


וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מְחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ וּמִתְגַּעְגֵּעַ אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ וּמִצְטַעֵר וְצוֹעֵק וְשׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ", עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא עוֹלֶה בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה, כִּי זוֹכֶה לַעֲלוֹת לִבְחִינַת אַיֵּ"ה שֶׁהִיא הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה מְאֹד מְאֹד.


וְזֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה שֶׁיְּחַפֵּשׂ תָּמִיד וִיבַקֵּשׁ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הַיְרִידָה נִתְהַפֵּךְ לַעֲלִיָּה גְּדוֹלָה וְזֶהוּ בְּחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה הַמּוּבָא בְכָל סִפְרֵי קֹדֶשׁ. (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן שָׁם הֵיטֵב כִּי עָמֹק הוּא. שָׁם י"ד)