יֵשׁ שֶׁעָבְרוּ עֲבֵרוֹת כָּל כָּךְ, עַד שֶׁנָּפְלוּ בִבְחִינַת "הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה", וּמַחֲמַת זֶה נִדְמֶה לָהֶם שֶׁ’אֵין לָהֶם עוֹד תִּקְוָה’ ח"ו.
כִּי "עָבַר וְשָׁנָה נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֵתֶּר" זֶה בְּחִינַת הַסְתָּרָה אַחַת, אֲבָל כְּשֶׁעָבַר יוֹתֵר ח"ו, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ בִּבְחִינַת הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, וַאֲזַי קָשֶׁה מְאֹד לִמְצֹא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ.
אֲבָל בִּבְחִינַת עֵסֶק הַתּוֹרָה, יְכוֹלִין לְעוֹרֵר גַּם אוֹתוֹ וּלְהוֹדִיעוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ תִּקְוָה גַּם כֵּן עַד שֶׁיָּשׁוּב אֶל הָאֱמֶת וְיִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בְּכָל עֵת, אֵיךְ שֶׁהֵם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם. (שָׁם נ"ו)
