שבת, י"א טבת התשפ"ה

בַּתְּחִלָּה כְּשֶׁאָדָם מַתְחִיל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וַאֲזַי הוֹלֵךְ לוֹ עַל־פִּי רֹב כְּסֵדֶר קְצָת וּמִתְפַּלֵּל וְלוֹמֵד וְעוֹסֵק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם. וְזֶה בְּחִינַת ‘שַׁחֲרִית’ שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד, וְאָז כָּל סֵדֶר הַתְּפִלָּה בַּאֲרִיכוּת קָרְבָּנוֹת וּקְטֹרֶת וְכוּ’ וּקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה וּכְמוֹ כֵן גַּם הוּא מַרְבֶּה אָז בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ,


אֲבָל עַל־פִּי רֹב אַחַר־כָּךְ נוֹפֵל מֵעֲבוֹדָתוֹ וּמַתְחִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְנַסּוֹת אוֹתוֹ וּמִתְגָּרֶה בּוֹ הַבַּעַל דָּבָר כַּיָּדוּעַ לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וַאֲזַי עִקַּר הַנִּסָּיוֹן שֶׁל הָאָדָם. וַאֲזַי צְרִיכִין הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וְעֵרֶךְ וּמִסְפָּר לְהִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלִבְלִי לִפֹּל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְהָעִקָּר שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת שֶׁהֵם מִתְגַּבְּרִין אָז עַל הָאָדָם וְרוֹצִין לְהַפִּילוֹ בְּדַעְתּוֹ, כְּאִלּוּ אֵין לוֹ עוֹד תִּקְוָה ח"ו, אוֹ לְמָנְעוֹ מִתְּפִלָּה בְּכַוָּנָה וְשִׂמְחָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת ‘צָהֳרַיִם’, זְמַן הַמִּנְחָה, שֶׁאָז עִקַּר אֲחִיזַת הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת וְצָרִיךְ לְקַיֵּם מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ ז"ל, ‘לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה’


הַיְנוּ שֶׁאָז צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר לְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה וַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְלֹא יִפֹּל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, רַק יֵדַע וְיַאֲמִין בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁצָּעֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל וְחָזָק, כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל כִּי לִגְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵין חֵקֶר, וּבְגֹדֶל רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְגַמְרֵי מֵרַע לְטוֹב וּמֵעֲווֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ, ז"ל. וּכְמוֹ כֵן בִּכְלַל חַיֵּי הָאָדָם שֶׁיְּמֵי חַיָּיו נִקְרָאִים יוֹם וּמִיתָתוֹ וְהִסְתַּלְּקוּתוֹ נִקְרָא לַיְלָה וָחֹשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשָּׁמֶשׁ".


וְעַל כֵּן אַחַר חֲצִי יָמָיו הוּא בְּחִינַת צָהֳרַיִם זְמַן הַמִּנְחָה, וְעַל־פִּי רֹב אָז דַּיְקָא מִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר. כִּי בְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהַתְחִיל עִקַּר הָעֲבוֹדָה בִּימֵי הַנְּעוּרִים דַּיְקָא, "כִּי טוֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא עֹל מִנְּעוּרָיו" וְ’יַנְקוּתָא כְּלִילָא דְּוַרְדָּא’. אֲבָל אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה לְהַתְחִיל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מִנְּעוּרָיו, אַף־עַל־פִּי־כֵן כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְאֶמְצַע יָמָיו וְרוֹצֶה לְהַגִּיעַ לְמַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהַגִּיעַ, אֲזַי עַל־פִּי רֹב מִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר וּמִתְפַּשֵּׁט מְאֹד לְמָנְעוֹ מִדֶּרֶךְ הַחַיִּים ח"ו, כָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁלֹּא הִתְחִיל כְּלָל בִּימֵי נְעוּרִים וּכְשֶׁרוֹאֶה שֶׁעָבְרוּ רֹב שְׁנוֹתָיו וּמְהַרְהֵר בִּתְשׁוּבָה וְרוֹצֶה לְהַתְחִיל אָז בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם שֶׁאֲזַי תֵּכֶף מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַבַּעַל דָּבָר וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַנִּיחוֹ לָצֵאת מִתַּאֲווֹתָיו וּרְשָׁתָיו אֲשֶׁר נִלְכַּד בָּהֶם.


וְעַל זֶה צוֹעֵק הַפָּסוּק: "הַגִּידָה לִי שֶׁאַהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרַיִם" דַּיְקָא, שֶׁאָז זְמַן הַמִּנְחָה הַנַּ"ל, וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה בִּימֵי הַנְּעוּרִים שֶׁלֹּא יִפֹּל לְעוֹלָם מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ.


כִּי לִפְעָמִים הָאָדָם נוֹפֵל לְעֵת זִקְנוּת, וּבִפְרָט כְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים בָּאִים וְהִגִּיעַ לְאֶמְצַע יָמָיו וּמַתְחִיל הַיּוֹם לַעֲרֹב, אָז צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל בְּעַצְמוֹ מְאֹד עַל אַחֲרִיתוֹ וְסוֹפוֹ וּלְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי אָז הוּא בְּחִינַת צָהֳרַיִם בְּחִינַת זְמַן הַמִּנְחָה שֶׁצְּרִיכִין לְהִזָּהֵר בָּהּ בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל לְהַמְתִּיק הַדִּינִים שֶׁהוּא בְּחִינַת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁאֲחִיזָתָם מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת בְּחִינַת זְמַן הַמִּנְחָה, וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ הֵיטֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁהֵם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁל זְמַן הַמִּנְחָה בְּשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. ([עַיֵּן תְּפִלָּה אוֹת ג’] שָׁם הֲלָכָה ה’ אוֹת ה’)