עִקַּר בִּרְכַּת הַתּוֹרָה הוּא: שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. שֶׁזֶּה בְּחִינַת "סְגֻלָּה" וּמַקִּיף שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג – עַל מַה בָּחַר בָּנוּ בְּיוֹתֵר מִכֻּלָּם?, כְּמוֹ שֶׁטָּעַן שָׂרוֹ שֶׁל מִצְרַיִם בֶּאֱמֶת ‘הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה’ וְכוּ’.
וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרָאִים יִשְׂרָאֵל "סְגֻלָּה", כִּי הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יוֹתֵר מִכָּל הָעוֹלָם הוּא רַק כְּמוֹ סְגֻלָּה שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג.
שֶׁזֶּה בְּחִינַת סוֹד הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה הַכְּלוּלָה מִכָּל הַנְּקֻדּוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת עוֹמֶדֶת בֵּין שְׁמָד לְרָצוֹן שֶׁזֹּאת הַנְּקֻדָּה הִיא עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִים לַעֲלוֹת מֵהָרָע שֶׁל הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמָד וְלִכְנֹס לִכְלַל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן.
וְעַל כֵּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל עַד שֶׁכִּמְעַט אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַבְחִין בֵּין קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל לְזֻהֲמַת הָעַכּוּ"ם מֵחֲמַת עֹצֶם רִבּוּי קִלְקוּלָיו ח"ו, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְחַזֵּק עַצְמוֹ בִּנְקֻדַּת יַהֲדוּתוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִצַּד הַתּוֹלָדָה שֶׁהוּא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁכִּמְעַט אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵעֹצֶם קִלְקוּלָיו. אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהַאֲמִין בָּזֶה מְאֹד.
כִּי הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה הַכְּלָלִיּוּת הַזֹּאת שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת מֹשֶׁה שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל אֶחָד כַּנַּ"ל הוּא סוֹד גָּדוֹל אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ.
וְעַל כֵּן אַדְּרַבָּא, מִי שֶׁנָּפַל בְּדַעְתּוֹ כָּל כָּךְ בְּוַדַּאי הוּא בְּיוֹתֵר צָרִיךְ לְהוֹדוֹת וּלְבָרֵךְ עַל חֶלְקוֹ שֶׁהוּא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְ"לֹא עָשַׂנִי גּוֹי" וּמְלֻבָּשׁ בּוֹ נְקֻדָּה קְדוֹשָׁה כָּזֹאת, אֲשֶׁר הוּא עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל לְבֵין הָעַמִּים, וְעַל־יְדֵי הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת יְכוֹלִין הַכֹּל לַעֲלוֹת מִשְּׁמָד מַמָּשׁ ח"ו, לְרָצוֹן. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְיָאֲשׁוּ אֶת עַצְמָם שֶׁלֹּא יִהְיוּ בִּבְחִינַת וַאֲשֶׁר אָמַרְתֶּם נִהְיֶה כַגּוֹיִם, שֶׁזֶּה הָיָה בְּחִינַת הַפְּגָם שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה, מֵחֲמַת שֶׁנָּפְלוּ בְּדַעְתָּם מְאֹד עַל־יְדֵי שֶׁיָּדְעוּ עֹצֶם קִלְקוּלָם עַד אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה הָיָה קָשֶׁה לָהֶם לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַתּוֹרָה, מֵאַחַר שֶׁאֵינָם מְקַיְּמִין אוֹתָהּ וּפְגָם זֶה דַּיְקָא גָּרַם חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְהַגָּלוּת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ ז"ל, כִּי אֵיךְ שֶׁהוּא אַף־עַל־פִּי־כֵן אָסוּר לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ ח"ו, רַק אַדְּרַבָּא, הוּא בְּיוֹתֵר צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל חֶלְקוֹ עַל נְקֻדּוֹת קְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ שֶׁזֶּה עִקַּר בִּרְכַּת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל וּלְחַפֵּשׂ אַחַר נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בָּהֶם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל בֶּאֱמֶת לַעֲלוֹת מִשְּׁמָד לְרָצוֹן.
אַךְ לִזְכּוֹת לְכָל זֶה בֶּאֱמֶת הָעִקָּר הוּא עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹשֶׁה וְהֵם מְעוֹרְרִין וּמְאִירִין בָּנוּ הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הֵם מַמְתִּיקִין כָּל הַדִּינִים וּמַעֲלִין אוֹתָנוּ מִשְּׁמָד לְרָצוֹן כַּנַּ"ל. (הִלְכוֹת בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר הֲלָכָה ה’ אוֹת ז’ ח’)
