רַבִּים נִכְשְׁלוּ וְנָפְלוּ כְּשֶׁהִגִּיעוּ סָמוּךְ לִגְמַר שְׁלֵמוּתָם, כִּי יֵשׁ שֶׁכְּבָר הָיוּ אֵצֶל פֶּתַח הַקְּדֻשָּׁה וּבְקַל הָיוּ יְכוֹלִין כְּבָר לִכְנוֹס אֶל הַקְּדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת, אַךְ חָזְרוּ מִשָּׁם מֵחֲמַת שֶׁאָז הִתְפַּשְּׁטוּ עֲלֵיהֶם הַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים כָּל כָּךְ, עַד שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד נֶגְדָּם.
וְכָל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל (אות י"ט) וְעִקַּר הַתִּקּוּן וְהָעֵצָה לָזֶה: הוּא עֵסֶק הַתּוֹרָה. וְצָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בָּזֶה לִבְלִי לְהִתְרַשֵּׁל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה ח"ו, בְּכָל אֲשֶׁר יַעֲבֹר עָלָיו וְאָז בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, כִּי כָּל הַתִּקּוּנִים וְהַבֵּרוּרִים דִּקְדֻשָּׁה מֵהַהַתְחָלָה עַד הַסּוֹף הַכֹּל רַק עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה. (שָׁם אוֹת ל"ח)
