לִפְעָמִים נִדְמֶה לָאָדָם שֶׁרָחוֹק הוּא שֶׁיִּזְכֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם־הַבָּא, לְפִי גֹּדֶל הִתְרַחֲקוּתוֹ מֵה’ יִתְבָּרַךְ. אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ בְּדַעְתּוֹ, לִמְשֹׁךְ וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ תָּמִיד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְלַעֲשׂוֹת בְּשִׂמְחָה מַה שֶּׁיּוּכַל בַּעֲבוֹדַת ה’ וְיִהְיֶה מְרוּצֶה לַעֲבוֹד אֶת ה’ תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיָּיו גַּם בְּלֹא עוֹלָם הַבָּא.
וַאֲפִלּוּ אִם נִרְאֶה לוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ גֵּיהִנֹּם גַּם־כֵּן ח"ו, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה הוּא מְחֻיָּב לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ תָּמִיד וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה’ כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל – לַחֲטֹף וְלַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְכַיּוֹצֵא, וַה’ הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה. (שָׁם מ"ח)
