אִם מִתְעוֹרֵר אָדָם לִתְשׁוּבָה, אֲזַי כְּשֶׁרוֹצֶה לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְלִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק, מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל פַּעַם יֵצֶר הָרָע יוֹתֵר גָּדוֹל. עַל כֵּן צָרִיךְ בְּכָל פַּעַם הִתְגַּבְּרוּת בְּיוֹתֵר וְהִתְחַזְּקוּת חָדָשׁ נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע הֶחָדָשׁ שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל פַּעַם.
וּמִזֶּה בָּא, מַה שֶּׁלִּפְעָמִים כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר הָאָדָם לִנְסֹעַ לְאַנְשֵׁי אֱמֶת, יֵשׁ לוֹ תְּשׁוּקָה גְּדוֹלָה וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁמַּתְחִיל לִנְסֹעַ נֶחֱלָשׁ חִשְׁקוֹ. וְלִפְעָמִים כְּשֶׁבָּא לְהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, נוֹפֵל מִתְּשׁוּקָתוֹ לְגַמְרֵי. כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינָה הַנִּזְכָּר לְעֵיל, כִּי תֵּיכֶף כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֲזַי הֵמִית יִצְרוֹ הָרָע שֶׁהָיָה לוֹ בַּתְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁרוֹצֶה לִנְסֹעַ, נִתְהַוֶּה לוֹ יֵצֶר הָרָע חָדָשׁ חָזָק מִבַּתְּחִלָּה, כִּי "כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ".
עַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת צָרִיךְ הִתְחַזְּקוּת חָדָשׁ בְּכָל פַּעַם נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרַע הֶחָדָשׁ שֶׁמִּתְחַדֵּשׁ עָלָיו בְּכָל פַּעַם. (שָׁם ע"ב)
