צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם.
וְהָבֵן הַדָּבָר הֵיטֵב, כִּי עַל כָּל אָדָם שֶׁרוֹצֶה לְהִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וַאֲפִלּוּ הַקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת בְּלִי מִסְפָּר וְכַמָּה מִינֵי נְפִילוֹת וְהַשְׁלָכוֹת. כִּי לִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁמַּפִּילִין אֶחָד בְּכַוָּנָה מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם.
וְעַל כָּל זֶה צְרִיכִין לְהִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל בְּלִי שִׁעוּר (וְכַמְבֹאָר מִזֶּה קְצָת לְמַעְלָה). וְכַמָּה פְּעָמִים הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְאַחֵז עַצְמוֹ רַק בְּדֶרֶךְ עַקְשָׁנוּת וּצְרִיכִין עַקְשָׁנוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד בָּזֶה, וּזְכֹר דָּבָר זֶה הֵיטֵב כִּי תִּצְטָרֵךְ לָזֶה מְאֹד. (שָׁם ח)
