שבת, י"א טבת התשפ"ה

יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי בֵּרוּרִים הַקְּדוֹשִׁים, הַיְנוּ הַבֵּרוּר הָאֶחָד הוּא: הַבֵּרוּרִים הַגְּדוֹלִים וְהַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַנַּעֲשִׂים עַל יָדֵינוּ הַבַּעֲלֵי בְּחִירָה, הַיְנוּ עַל־יְדֵי כָּל הַמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ.


וְהַבֵּרוּר הַשֵּׁנִי הוּא: הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים וְהַנּוֹרָאִים שֶׁנַּעֲשִׂים בְּכָל רֶגַע עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ בִּבְחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ עוֹסֵק בָּזֶה לְתַקֵּן וּלְבָרֵר כָּל הָעוֹלָמוֹת.


וּבֶאֱמֶת שְׁנֵי הַבֵּרוּרִים אֵלּוּ הַנַּ"ל נִכְלָלִים כְּאֶחָד, כִּי ‘בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא – אִתְעָר לְעֵלָּא’, וְכֵן כָּל כֹּחַ הָאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ הוּא רַק עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ. רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ עַכְשָׁו לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין כָּל זֶה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי זֶה סוֹד הָעִנְיָן שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה שֶׁבֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם נִכְלָלִין כְּאֶחָד, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין כָּל זֹאת וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה.


וְעַל כֵּן מִי שֶׁהוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת לֹא יִכָּשֵׁל לְעוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "הוֹלֵךְ בְּתֹם יֵלֵךְ בֶּטַח".


כִּי עַל־יְדֵי תְּמִימוּת וֶאֱמוּנָה הוּא מְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כְּדִינוֹ עִם כָּל פְּרָטֵיהֶם וְדִקְדּוּקֵיהֶם, כִּי מַאֲמִין שֶׁתִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת תָּלוּי רַק בָּנוּ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם כָּל הַמִּצְוו‍ֹת עִם כָּל הַדִּקְדּוּקִים שֶׁבָּהֶם עַל יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן כְּשֶׁנִּכְשָׁל ח"ו, בְּאֵיזֶה חֵטְא וְעָווֹן לֹא יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ עַל־יְדֵי־זֶה ח"ו, וְיִתְחַזֵּק לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, כִּי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁלְּמַעְלָה בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא שֶׁלְּשָׁם אֵין מַגִּיעַ שׁוּם פְּגָם כְּלָל, בְּחִינַת: "אִם חָטָאתָ מַה תִּפְעַל לוֹ". וְשָׁם יָכֹל לְהִתְתַּקֵּן הַכֹּל וְכָל הָעֲוו‍ֹנוֹת יִתְהַפְּכוּ לִזְכֻיּוֹת עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ וּמִכָּל הַקִּלְקוּלִים יָכוֹל לְהוֹצִיא מֵהֶם תִּקּוּנִים גְּדוֹלִים.


וְעַל כֵּן, עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹדֵעַ וּמַאֲמִין כָּל זֹאת, יִשָּׁאֵר קַיָּם בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְעוֹלָם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. כִּי כָּל הַנְּפִילוֹת וְהַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִמְשָׁךְ מֵהַמְּבוּכָה שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁנֵי בְּחִינוֹת בֵּרוּרִים הַנַּ"ל.


כִּי יֵשׁ שֶׁאֵינוֹ מַתְחִיל כְּלָל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹ שֶׁעוֹשֶׂה ח"ו עוֹד לְהֵפֶךְ, וְזֶה נִמְשָׁךְ מִמַּה שֶּׁרוֹצֶה הַיֵּצֶר הָרָע לְהַגְבִּיר "הַיְדִיעָה" עַל "הַבְּחִירָה", כְּאִלּוּ ‘אֵין לְהָאָדָם בְּחִירָה כְּלָל וְהַכֹּל תָּלוּי רַק בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ’, וְ’אֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה כְּלָל בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם’ שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַיְדִיעוֹת הַכּוֹזְבוֹת שֶׁל הָאֶפִּיקוֹרְסִים וְהָרְשָׁעִים הַגְּמוּרִים הַפּוֹרְקִים עֹל לְגַמְרֵי כַּיָּדוּעַ.


וַאֲפִלּוּ הַבַּעֲלֵי תַּאֲווֹת שֶׁעוֹבְרִים עֲבֵרוֹת וְאֵינָם נִכְנָסִים כְּלָל לַחֲקִירוֹת הַנַּ"ל אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּהֶם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינָה זוֹ, כִּי עִקַּר הַיֵּצֶר הָרַע נִמְשָׁךְ מִכְּפִירוּת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר.


וְכֵן יֵשׁ עוֹד לְהֵפֶךְ, כִּי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁכְּבָר הִתְחִילוּ קְצָת בַּעֲבוֹדַת ה’ אַךְ שֶׁנָּפְלוּ אַחַר־כָּךְ מִמְּעַט עֲבוֹדָתָם וְעַל־יְדֵי־זֶה נָפְלוּ בְּדַעְתָּם מְאֹד. וְיֵשׁ הַרְבֵּה שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ עַל־יְדֵי־זֶה לְגַמְרֵי מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁרָאוּ שֶׁזֶּה כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְלֹא עָלְתָה בְּיָדָם וְכוּ’ כַּיָּדוּעַ עִנְיַן הָרָע הַזֶּה בְּכַמָּה בְּנֵי הַנְּעוּרִים, וְהַיֵּצֶר הָרָע הַזֶּה הוּא לְהֵפֶךְ, שֶׁיּוֹנֵק גַּם כֵּן מֵהַמְּבוּכוֹת הַנַּ"ל וְרוֹצֶה לְהַגְבִּיר הַבְּחִירָה עַל הַיְדִיעָה, כְּאִלּוּ ‘הַכֹּל תָּלוּי רַק בְּהָאָדָם לְבַד בְּלִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּלָל’. וְעַל כֵּן ‘מֵאַחַר שֶׁנָּפַל וְקִלְקֵל – שׁוּב אֵין לוֹ תִּקְוָה’ ח"ו.


אֲבָל הַהוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת הוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בָּנוּ בְּוַדַּאי, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַכֹּל תָּלוּי בָּנוּ אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת, וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי לֹא יִתְרַחֵק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא יִפֹּל לְעוֹלָם.


כִּי בְּוַדַּאי צְרִיכִין לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל כֹּחֵנוּ, כִּי הַכֹּל תָּלוּי בָּנוּ, כִּי "הָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי הָאָדָם", וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין שׁוּם נְפִילָה וְיֵאוּשׁ בָּעוֹלָם, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גּוֹמֵר תָּמִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ, כִּי "אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה'" "וַעֲצַת ה’ הִיא תָקוּם", וְכָל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה הָאָדָם שׁוּם דָּבָר טוֹב אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם. וּבְוַדַּאי הַדָּבָר טוֹב עוֹשֶׂה פְּעֻלָּתוֹ בִּשְׁלֵמוּת אַף־עַל־פִּי שֶׁרוֹאֶה שֶׁאַחַר־כָּךְ לֹא עָלְתָה לוֹ יָפֶה וְנַעֲשָׂה עִמּוֹ מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה, זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל לְעִנְיַן "שִׁלּוּחַ הַקֵּן" וְ"כִבּוּד אָב", ‘הֲרֵי שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו וְכוּ’ הֵיכָן אֲרִיכַת יָמָיו שֶׁל זֶה וְכוּ’ אֶלָּא לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ’.


וּכְמוֹ כֵן יֵשׁ כַּמָּה מִצְווֹת שֶׁמְּפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה, שֶׁמְּסֻגָּל לְהִנָּצֵל עַל יָדָם מֵעֲבֵרוֹת וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּגוֹן צִיצִית וּתְפִלִּין. וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁלָּבוּשׁ צִיצִית וּתְפִלִּין וְאַף־עַל־פִּי־כֵן מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע וּמַחֲטִיאוֹ ח"ו, אִם כָּךְ ח"ו, יִפְרֹק עֹל לְגַמְרֵי וְלֹא יְקַיֵּם צִיצִית וּתְפִלִּין? חָלִילָה.


אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל דִּבְרֵי תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְכָל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ ז"ל, אֱמֶת וְיַצִּיב וְכוּ’ רַק שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לַהֲבִינָם בִּשְׁלֵמוּת. וּבְוַדַּאי כֹּחַ מִצְוַת צִיצִית גָּדוֹל מְאֹד וִיכוֹלִין לְהַצִּיל אֶת בֶּן אָדָם מֵהַיֵּצֶר הָרַע וְתַאֲווֹתָיו, (וְכַמּוּבָא הַמַּעֲשֶׂה בַּגְּמָרָא, מִזֶּה שֶׁטָּפְחוּ לוֹ הַצִּיצִית עַל פָּנָיו). אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן לָאו כָּל בְּנֵי אָדָם שָׁוִין, וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁנִּמְשָׁךְ כְּבָר אַחֲרֵי הַיֵּצֶר הָרָע כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ אִם לוֹבֵשׁ צִיצִית קָשֶׁה לוֹ לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אַדְּרַבָּא, הוּא דַּיְקָא צָרִיךְ לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר לִלְבֹּשׁ צִיצִית, וְכֵן בְּכָל הַמִּצְוו‍ֹת, וְטוֹב לְפָנָיו שֶׁעַל כָּל פָּנִים יִשָּׁאֵר לוֹ זְכוּת מִצְוַת צִיצִית וְכַיּוֹצֵא וְלֹא יֵאָבֵד לְגַמְרֵי ח"ו. וּבְרֹב הַזְּמַנִּים אוּלַי יִצְטָרְפוּ זְכוּת מִצְוַת צִיצִית וְכֵן שְׁאָרֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ בִּשְׁלֵמוּת. וְאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה עַל־כָּל־פָּנִים מַה שֶּׁעוֹשֶׂה אֵיזֶה דָּבָר טוֹב אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁנַּעֲשֶׂה עִמּוֹ אַחַר־כָּךְ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה. וְיֵשׁ גַּם בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת וְכַמָּה עִנְיָנִים, שֶׁנֶּעֶלְמוּ מִבְּנֵי אָדָם וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל כֹּחַ הַבְּחִירָה.


וְהַכְּלָל כִּי כָּל אָדָם אֵיךְ שֶׁהוּא, הוּא מְחֻיָּב לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה’ כֹּל יְמֵי חַיָּיו. וְאִם אַף־עַל־פִּי־כֵן ח"ו אֵינוֹ זוֹכֶה לִקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה שְׁלֵמָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן ‘לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאָבִיד’. וְאִם רוֹאֶה בְּאֵיזֶה סֵפֶר שֶׁמִּצְוָה זֹאת וְעֻבְדָּא זוֹ הִיא מְסֻגֶּלֶת לִזְכּוֹת לְמַעְלָה זֹאת וְעִנְיָן זֶה, וְהוּא נִתְעוֹרֵר עַל־יְדֵי־זֶה לְקַיֵּם מִצְוָה זֹאת, וְרוֹאֶה שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא זָכָה עַל־יְדֵי־זֶה לַמַּעֲלָה הַזֹּאת, אֵין לוֹ לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ עַל־יְדֵי־זֶה כְּלָל, כִּי מִי יוֹדֵעַ דַּרְכֵי ה’ אוּלַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֶעֱלָה הַמִּצְוָה וְהָעֻבְדָּא שֶׁלּוֹ לְצֹרֶךְ תִּקּוּן נִפְלָא וְגָבוֹהַּ יוֹתֵר. כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ וְאָסוּר לְהַרְהֵר אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאַחַר כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ ז"ל. כְּלָל (שָׁם אוֹת ל"ח מ"א מ"ב מ"ח מ"ט)