כָּל זְמַן שֶׁאֵין הָאָדָם מְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ מִלְּחַפֵּשׂ אַחַר אֲבֵדוֹתָיו הָרַבִּים, בִּרְצוֹנוֹת וְכִסּוּפִין טוֹבִים וְגַעְגּוּעִים חֲזָקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה עֲדַיִן שֶׁיַּחֲזִירוּ לוֹ אֲבֵדוֹתָיו בִּשְׁלֵמוּת. [עַיֵּן רָצוֹן אוֹת ל"ח]
