צָרִיךְ כָּל אָדָם לֵידַע, שֶׁחוּט הַשַּׂעֲרָה יָקָר מְאֹד מְאֹד, וְהוּא תָּלוּי בְּכָל עֵת בְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. שֶׁיָּכוֹל הָאָדָם לְקַלְקֵל הַרְבֵּה עַל־יְדֵי חוּט הַשַּׂעֲרָה ח"ו, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁיָּכוֹל לְתַקֵּן הַרְבֵּה עַל־יְדֵי חוּט הַשַּׂעֲרָה, כִּי מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה מִמִּדַּת פֻּרְעָנִיּוּת, כִּי חוּט הַשַּׂעֲרָה בַּקְּדֻשָּׁה יָקָר מְאֹד מְאֹד.
וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו זִכָּה אוֹתָנוּ בְּמִצְווֹת רַבּוֹת בְּכָל יוֹם וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מוֹשֵׁךְ אֶת עַצְמוֹ מֵהָרָע אֶל הַטּוֹב בְּכָל יוֹם וָיוֹם, כִּי הוֹלֵךְ מִבֵּיתוֹ וּמֵעֲסָקָיו לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמַנִּיחַ טַלִּית וּתְפִלִּין וּמִתְפַּלֵּל וְכוּ’, וּבְוַדַּאי נִמְצָא בְּכָל זֶה כַּמָּה וְכַמָּה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׂעָרוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁהֵם יְקָרִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ מְאֹד מְאֹד.
וְכֵן אֲפִלּוּ בְּעִנְיְנֵי תַּאֲווֹת וְהִרְהוּרִים שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עַל הָאָדָם בְּכָל יוֹם, וּבְוַדַּאי מִי שֶׁהוּא אִישׁ כָּשֵׁר קְצָת יֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה וּמִתְגַּבֵּר בְּכָל עֵת נֶגֶד הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים, וְכֹל תְּנוּעָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵהֶם כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה הוּא יָקָר בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ מְאֹד מְאֹד, "כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ" וְכוּ’, וְיוֹדֵעַ אֵיךְ הַיֵּצֶר הָרָע מִתְגַּבֵּר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְעַל כֵּן יָקָר בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה אֲפִלּוּ הִיא כַּשַּׂעֲרָה מַמָּשׁ מַה שֶּׁהָאָדָם מוֹשֵׁךְ אֶת עַצְמוֹ מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא אֶל הַקְּדֻשָּׁה.
כִּי הָאָדָם בְּ"עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה", שֶׁהוּא מָלֵא קְלִפּוֹת וְהֵם כְּרוּכִים אַחַר הָאָדָם מְאֹד מְאֹד, וְלוּלֵי הקב"ה עוֹזְרוֹ הָיָה נוֹפֵל בְּיָדוֹ ח"ו, עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו בְּכָל עֵת לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד שֶׁלֹּא תַּתְחִיל מַחֲשַׁבְתּוֹ לָצֵאת חוּץ מֵהַגְּבוּל דִּקְדֻשָּׁה ח"ו, אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה.
כִּי עַל־יְדֵי פְּגָם כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה שֶׁנּוֹטֶה מִן הַדֶּרֶךְ הַטּוֹב ח"ו, יָכוֹל לְהַטּוֹת הַרְבֵּה לִדְרָכִים נְבוֹכִים, וְכַאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁעִקַּר קִלְקוּלָיו וּפְגָמָיו וַחֲטָאָיו רַחֲמָנָא לִצְלָן, כֻּלָּם הִתְחִילוּ מִחוּט הַשַּׂעֲרָה עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הָיָה נִזְהָר בַּתְּחִלָּה לִשְׁמֹר מַחֲשַׁבְתּוֹ הֵיטֵב וְנִמְשַׁךְ אַחַר הַמֵּסִית מְעַט מְעַט רַחֲמָנָא לִצְלָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הוֹי מוֹשְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וּכְעָבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה", וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל: "הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה כָּךְ" וְכוּ’. וּכְפִי הִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר הָרָע עַל הָאָדָם הָיָה ח"ו אֲפֵס תִּקְוָה.
אַךְ מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה! כִּי חוּט הַשַּׂעֲרָה דִּקְדֻשָּׁה יָקָר מְאֹד מְאֹד וְעַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לֵידַע גַּם הַהֶפֶךְ, שֶׁכְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִים עָלָיו מְאֹד וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁכְּבָר נִתְעָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמֹד נֶגְדָּם, צָרִיךְ לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁכָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁיְּנַתֵּק וְיַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ מֵהֶם אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה הוּא יָקָר מְאֹד בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ בְּלִי שִׁעוּר, וְאֵלּוּ הַשְּׂעָרוֹת יִתְלַקְּטוּ יַחַד בִּרְבוֹת הַיָּמִים וְיִזְכֶּה עַל יָדָם לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי צִמְצוּמִים קְדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׂעָרוֹת שֶׁהֵם נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת הַנַּ"ל, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מוֹשֵׁךְ אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב בְּכָל פַּעַם שֶׁעִקָּרוֹ תָּלוּי בְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. כִּי אֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים תְּלוּיִים בְּכָל עֵת בְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, בִּבְחִינַת "וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד", וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל. (הִלְכוֹת נְזִיקִין הֲלָכָה ד’ אוֹת ג’ וְעַיֵּן צַדִּיק אוֹת ע"ד)
