אֱמוּנָה בְּחִינַת אוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים פט): "וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת".
וֶאֱמוּנָה, שֶׁהוּא עַל־פִּי חָכְמָה בְּחָכְמוֹת הַתּוֹרָה וּמַשִּׂיג אֶת ה’, וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לוֹ אֱמוּנָה, הֲגַם שֶׁהוּא טוֹב, עִם כָּל זֹאת – עִקַּר אֱמוּנָה הוּא שֶׁיְּהֵא מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלֹא אוֹת וּמוֹפֵת וְחָכְמָה!. וְזֶה הוּא עִקַּר אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וּבְחִינַת אוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת" כַּנַּ"ל.
וְיֵשׁ חָכָם שֶׁהוּא חָכָם אֲפִלּוּ בְּחָכְמוֹת הַתּוֹרָה וְאֵין לוֹ אֱמוּנָה בַּה’. וְאֵלּוּ הַחֲכָמִים שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה נִקְרָאִים ‘בַּעֲלֵי רָאֲתָן’. כִּי חָכְמָה אֲמִתִּית דְּהַיְנוּ עִם אֱמוּנָה נִקְרָא רְאִיָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת א): "וְלִבִּי רָאָה חָכְמָה" וְכוּ’. וּלְעֻמַּת זֶה הַחֲכָמִים שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה, נִקְרָאִים בַּעֲלֵי רָאֲתָן וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שֶׁרֶץ בְּמֹחָם (הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם טֻמְאָה וּכְפִירָה בְּמֹחָם).
וּצְרִיכִין לְהַרְחִיק מֵאֲנָשִׁים אֵלּוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת בַּעֲלֵי רָאֲתָן, אֲפִלּוּ מִשְּׁכוּנָתָם, כִּי הַהֶבֶל פִּיהֶם מַזִּיק לְאָדָם כָּשֵׁר, שֶׁיִּפֹּל לְתַאֲוַת נִאוּף.
כִּי זִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת דַּעַת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ד־א): "וְהָאָדָם יָדַע" וְאֵלּוּ הַבַּעֲלֵי רָאֲתָן שֶׁדַּעְתָּם מְקֻלְקָל וּפָגוּם וְיֵשׁ לָהֶם שֶׁרֶץ בְּמֹחָם עַל־כֵּן זִוּוּגָם נֶאֱחָז בַּקְּלִפָּה וְעַל־כֵּן הֵם נוֹאֲפִים (כִּי נִאוּף תָּלוּי בָּעֵינַיִם). כִּי חָכְמַת אֱמֶת שֶׁהִיא בְּחִינַת רְאִיָּה כַּנַּ"ל בְּחִינַת עֵינַיִם, עַל אֵלּוּ הַחֲכָמִים נֶאֱמַר (אִיּוֹב לא־א): "בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינַי" וְכוּ’. אֲבָל הַבַּעֲלֵי רָאֲתָן הֵם נוֹאֲפִים. וְזֶה שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (עַל בַּמִּדְבָּר טו־לט): "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם" – זֶהוּ מִינוּת "וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" – זֶהוּ נִאוּף (בְּרָכוֹת יב:) כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי חָכְמָה עִם אֱמוּנָה נִצּוֹל כַּנַּ"ל.
