שני, כ"א תשרי התשפ"ו

עִקַּר הַנִּסָּיוֹן שֶׁל כָּל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא בְּתַאֲוָה הַזֹּאת שֶׁל נִאוּף. וַאֲפִלּוּ תַּאֲוַת מָמוֹן אַף עַל פִּי שֶׁהִיא תַּאֲוָה גְּרוּעָה מְאֹד וְכוּ’ וְכוּ’ וְהִיא עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הַנִּסָּיוֹן הוּא בַּתַּאֲוָה הַזֹּאת.