שבת, י"א טבת התשפ"ה

אִיתָא: אִם הַתּוֹרָה הָיְתָה נִכְתֶּבֶת כְּסֵדֶר הָיוּ יוֹדְעִין כָּל עֹנֶשׁ וְשָׁכָר שֶׁל כָּל לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה.


הִנֵּה, יֵשׁ עֲבֵרָה שֶׁעָנְשָׁהּ שֶׁל עֲבֵרָה הַהִיא שֶׁיְּהֵא בַּעַל חוֹב תָּמִיד וַאֲפִלּוּ יַעֲשֶׂה כָּל טַצְדְּקִי דְּאֶפְשָׁר וְהִתְפַּעֲלוּת לֹא יוֹעִיל כְּלָל, וְיִהְיֶה בַּעַל־חוֹב תָּמִיד. וְלִפְעָמִים גּוֹרֵם הָעֲבֵרָה שֶׁמַּפִּיל גַּם אֲחֵרִים לִהְיוֹתָם בַּעֲלֵי חוֹבוֹת. וְלָזֶה יֵשׁ עֵת שֶׁנַּעֲשׂוּ כַּמָּה בַּעֲלֵי חוֹבוֹת בָּעוֹלָם, זֶהוּ מֵחֲמַת הָעֲבֵרָה הַנַּ"ל שֶׁנִּתְגַּבְּרָה בָּעוֹלָם ח"ו.


וְעֵצָה לָזֶה: לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה בִּכְלָלִיּוּת וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַצִּילוֹ מֵעֲבֵרָה זוֹ וּלְהִתְחָרֵט בִּכְלָלִיּוּת עַל עֲבֵרָה זוֹ. וְעֵת לָשׁוּב עַל זֶה הוּא כְּשֶׁהוּא בְּמֹחִין דְּגַדְלוּת, אֲזַי טוֹב לְהִתְחָרֵט וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַל זֶה וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה.


כִּי מֹחִין דְּקַטְנוּת הוּא בְּחִינַת "בַּעַל חוֹב". כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (קִדּוּשִׁין מט:): "עֲשָׂרָה קַבִּין שֵׁנָהּ יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ עֲבָדִים". שֵׁנָה הוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, עֲבָדִים בְּחִינַת (מִשְׁלֵי כב): "עֶבֶד לוֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה". וְלָזֶה כְּשֶׁהוּא בְּמֹחִין דְּגַדְלוּת, אֲזַי הָעֵת לָשׁוּב עַל זֶה וּלְבַטֵּל הָעֹנֶשׁ שֶׁל בַּעַל־חוֹב, בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת כַּנַּ"ל.