שבת, י"א טבת התשפ"ה

אָמַר: שֶׁאִיתָא בְּסֵפֶר אֶחָד. שֶׁמַּה שֶּׁמּוּבָא בְּסִפְרֵי הַמְחַקְּרִים, רְאָיָה שֶׁצְּרִיכִין לַחֲקֹר, מִפָּסוּק (דְּבָרִים ד): "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ" וְכוּ’ שֶׁצְּרִיכִין לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל פִּי חֲקִירוֹת. זֶה הַפֵּרוּשׁ הוּא מִכַּת הַקָּרָאִים, שֶׁהֵם מְפָרְשִׁים פָּסוּק זֶה כָּךְ, ‘שֶׁצְּרִיכִין לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל פִּי חֲקִירוֹת’, אֲבָל הָאֱמֶת לֹא כֵן הוּא!, כִּי בֶּאֱמֶת הָעִקָּר לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא רַק עַל יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא זוֹכִין אַחַר כָּךְ לְדַעַת וְהַשָּׂגָה גְּדוֹלָה בִּידִיעַת רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (הוֹשֵׁעַ ב): "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעְתָּ אֶת ה'". [וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת בְּיוֹרֶה דֵעָה הִלְכוֹת גִּלּוּחַ ה"ג, שָׁם מְבֹאָר הֵיטֵב שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הוּא עַל יְדֵי אֱמוּנָה, עַיֵּן שָׁם].


וּבֶאֱמֶת עִקַּר הַפֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט שֶׁל פְּסוּקִים אֵלּוּ הַמַּזְהִירִים לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּגוֹן "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ וְכוּ'", וְכֵן "דַּע אֶת אֱלֹקֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ" (דִּבְרֵי הַיָּמִים א כח). וְכֵן "דְּעוּ כִּי ה’ הוּא אֱלֹהִים" וְכוּ’ (תְּהִלִּים ק), עִקַּר הָאַזְהָרָה זוֹ הִיא בִּפְשִׁיטוּת – לָדַעַת וְלִזְכֹּר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בְּכָל עֵת וְאַל יִשְׁכַּח אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ ח"ו, בְּשׁוּם עֵת. כְּמוֹ לְמָשָׁל שֶׁדֶּרֶךְ הַמְּלָכִים וְהָאֲדוֹנִים שֶׁמַּזְהִירִין אֶת עַבְדֵיהֶם שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם מוֹשֵׁל, וּבִפְרָט אַנְשֵׁי חַיִל שֶׁל הַמְּלָכִים שֶׁמְּלַמְּדִין אוֹתָם שֶׁיֵּדְעוּ מִי הַמֶּלֶךְ וְהַקֵּיסָר שֶׁלָּהֶם "לְמַעַן תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיהֶם" (שְׁמוֹת כ) וְיַעַבְדוּ עֲבוֹדָתָם בִּשְׁלֵמוּת. וְכֵן הָרְגִילוּת לוֹמַר לְהָעֶבֶד: ‘דַּע שֶׁיֵּשׁ עָלֶיךָ אָדוֹן וּמוֹשֵׁל’, שֶׁהַכָּוָּנָה: שֶׁיִּקַּח זֹאת בְּדַעְתּוֹ בְּכָל עֵת וְאַל יִשְׁכַּח לְבַל יַעֲשֶׂה שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ. כְּמוֹ כֵן לְהַבְדִּיל בְּמַלְכוּתָא דִּשְׁמַיָא, שֶׁמַּזְהִיר אוֹתָנוּ "דַּע אֶת אֱלֹקֵי אָבִיךָ" וְכוּ’, הַיְנוּ יָדוֹעַ תֵּדַע וְאַל תִּשְׁכַּח בְּשׁוּם עֵת. וְכֵן "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹהִים" וְכוּ’. וְכֵן "דְּעוּ כִּי ה’ הוּא אֱלֹהִים".


כִּי בְּוַדַּאי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה אַזְהָרוֹת גְּדוֹלוֹת וְרַבּוֹת עַל זֶה, בְּכַמָּה וְכַמָּה לְשׁוֹנוֹת. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁכָּל אֶחָד יוֹדֵעַ בִּכְלָל כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹהִים, אַף עַל פִּי כֵן מֵחֲמַת טִרְדוֹת עוֹלָם הַזֶּה וְתַאֲווֹתָיו וַהֲבָלָיו, נִמְצָאִים הַרְבֵּה שֶׁבְּרֹב הָעִתִּים שׁוֹכְחִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל זֶה מַזְהִירִים הַפְּסוּקִים "דְּעוּ כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹהִים" וְכוּ’ וְכֵן "דַּע אֶת אֱלֹקֵי אָבִיךָ" וְכוּ’. כְּלוֹמַר קְחוּ זֹאת בְּדַעְתְּכֶם הֵיטֵב עַד שֶׁיִּהְיֶה קָשׁוּר וְחָזָק בְּדַעְתְּכֶם וּלְבַבְכֶם בְּכָל עֵת, וְזֶה "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ" וְכוּ’, כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיְדִיעָה – כְּשֶׁמְּקַשְּׁרִין הַדַּעַת אֶל הַלֵּב, לֵידַע בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כִּי ה’ הוּא אֱלֹקִים וְכוּ’. כִּי בְכָל עֵת שֶׁמְּשִׂימִין זֹאת אֶל לְבָבוֹ הֵיטֵב כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹהִים, בְּוַדַּאי נוֹפֵל פַּחְדּוֹ וְאֵימָתוֹ וְיִרְאָתוֹ עָלָיו לְבִלְתִּי יֶחֱטָא. וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר בָּזֶה יוֹתֵר, כִּי יְדִיעַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא לְכָל חַד כְּפוּם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ (כל אחד כפי שמשער בליבו) כַּיָּדוּעַ.


וְכָל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַּׁעֵר בְּלִבֵּיהּ יָבִין הֵיטֵב דְּבָרֵינוּ אֵלֶּה. אֲבָל חָלִילָה לוֹמַר ‘שֶׁכַּוָּנַת הַפְּסוּקִים לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל פִּי חֲקִירוֹת אֱנוֹשִׁיּוֹת’ הַבְּנוּיִים עַל שֵׂכֶל הַמֻּטְעֶה. כִּי עִקַּר הַיְדִיעָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּבָר הוֹדִיעוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיָּגְעוּ וְטָרְחוּ כָּל יְמֵיהֶם וּפָשְׁטוּ אֶת עַצְמָם מִגַּשְׁמִיּוּת לְגַמְרֵי, כִּי שָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת בְּתַכְלִית, וּבִפְרָט הָרַע הַכּוֹלֵל שֶׁהוּא תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְעַל יְדֵי זֶה הָיָה דַּעְתָּם בִּשְׁלֵמוּת וְזָכוּ לְהַכִּיר אֶת בּוֹרְאָם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וְהִנִּיחוּ לָנוּ יְרֻשָּׁה טוֹבָה כָּזֹאת. וַאֲנַחְנוּ מְחֻיָּבִים לְקַבֵּל הַיְרֻשָּׁה הַטּוֹבָה הַזֹּאת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָעִים גּוֹרָלֵנוּ וּמַה יָּפָה יְרֻשָּׁתֵנוּ" (מִתְּפִלַּת שַׁחֲרִית) וְכוּ’ רַק הַפְּסוּקִים מַזְהִירִים אוֹתָנוּ לִקַּח הַיְדִיעָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת בְּמֹחֵנוּ וּלְהַמְשִׁיכָהּ וּלְקָשְׁרָהּ בְּלִבֵּנוּ הֵיטֵב תָּמִיד בְּכָל עֵת לְמַעַן תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פָּנֵינוּ לְבִלְתִּי נֶחֱטָא וְכוּ’.