שבת, י"ח טבת התשפ"ה

אָמַר: שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם. כִּי הָאָדָם, כְּשֶׁעוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ מַלְבּוּשׁ, אֲזַי בִּתְחִלָּה כְּשֶׁהוּא חָדָשׁ חָשׁוּב אֶצְלוֹ בְּיוֹתֵר. וְאַחַר כָּךְ כָּל מַה שֶּׁמַּזְקִין אֶצְלוֹ הַמַּלְבּוּשׁ נִתְקַלְקֵל בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְנִתְמַעֵט חֲשִׁיבוּתוֹ בְּכָל פַּעַם כְּשֶׁמַּזְקִין.


אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, וּבִתְחִלָּה הָיָה הָעוֹלָם מְקֻלְקָל. וְאַחַר כָּךְ בְּכָל פַּעַם נִתְתַּקֵּן הָעוֹלָם וְנֶחֱשָׁב הָעוֹלָם אֶצְלוֹ יוֹתֵר. כִּי אַחַר כָּךְ בָּא אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְאַחַר כָּךְ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, ע"ה וְכוּ’. וְכֵן בְּכָל פַּעַם בָּאִים צַדִּיקִים וּמְתַקְּנִים בְּכָל פַּעַם אֶת הָעוֹלָם יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְנֶחֱשָׁב בְּכָל פַּעַם אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ הָעוֹלָם בְּיוֹתֵר. וְאַחַר כָּךְ בַּסּוֹף יָבוֹא מָשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְאָז יִהְיֶה גְּמַר תִּקּוּן הָעוֹלָם.