שבת, י"א טבת התשפ"ה

דַּע שֶׁיֵּשׁ חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל עֲבֵרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי ‘עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה’ (אָבוֹת ד), הַיְנוּ כְּשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה ח"ו, אֲזַי עֲבֵרָה רִאשׁוֹנָה גּוֹרֶרֶת אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת עֲבֵרוֹת אֲחֵרוֹת הַשַּׁיָּכִים לָהּ דַּיְקָא. וְכֵן כְּשֶׁעוֹשֶׂה עֲבֵרָה אַחֶרֶת ח"ו, אֲזַי גּוֹרֶרֶת גַּם־כֵּן עֲבֵרוֹת הַשַּׁיָּכִים לָהּ, כִּי כָּל עֲבֵרָה וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרוֹת הַשַּׁיָּכִים לָהּ, וְנִגְרָרִין אַחֲרֶיהָ. אֲבָל לֹא עֲבֵרוֹת שֶׁאֵין שַׁיָּכִים לָהּ.


וְזֶה בְּחִינַת חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת עֲבֵרוֹת ח"ו. כִּי עֲבֵרָה הָרִאשׁוֹנָה עִם הָעֲבֵרוֹת שֶׁנִּגְרְרוּ אַחֲרֶיהָ דְּהַיְנוּ הַשַּׁיָּכִים לָהּ כַּנַּ"ל הֵם בְּחִינַת חֲבִילָה אַחַת שֶׁל עֲבֵרוֹת. וְכֵן עֲבֵרָה אַחֶרֶת עִם הָעֲבֵרוֹת הַשַּׁיָּכִים לָהּ שֶׁנִּגְרְרוּ אַחֲרֶיהָ הֵם חֲבִילָה אַחֶרֶת וְכוּ’ עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ ח"ו, חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל עֲבֵרוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן.


וּמִכָּל חֲבִילָה וַחֲבִילָה נִבְרֵאת כַּת אַחַת שֶׁל מְחַבְּלִים וּמְקַטְרְגִים (אָבוֹת ד). וְהַמְחַבְּלִים צוֹעֲקִים: הַב לָנָא חַיֵּי הַב לָנָא מְזוֹנֵי [תן לנו חיים, תן לנו מזון]. כִּי הוּא הַבַּעַל עֲבֵרָה, הַיְנוּ שֶׁהוּא הַבַּעַל שֶׁל הָעֲבֵרָה וְצָרִיךְ לִתֵּן לָהֶם חַיֵּי וּמְזוֹנֵי.


כִּי עֲבֵרָה הָרִאשׁוֹנָה עָשָׂה בְּלִי הֶכְרֵחַ וְצָרִיךְ בְּוַדַּאי לִתֵּן לָהּ מְזוֹנוֹת, וַאֲפִלּוּ הָעֲבֵרוֹת הָאֲחֵרוֹת הַשַּׁיָּכִים לַעֲבֵרָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִּגְרְרוּ אַחֲרֶיהָ צָרִיךְ לִתֵּן לָהֶם גַּם־כֵּן מְזוֹנוֹת. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה כְּמוֹ מֻכְרָח לַעֲשׂוֹתָן, כִּי עֲבֵרָה הָרִאשׁוֹנָה גָּרְרָה אוֹתָן כַּנַּ"ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִתֵּן לָהֶם מְזוֹנוֹת, כִּי יֵשׁ לָהֶם טַעֲנָה: ‘הָיָה לְךָ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה תֵּכֶף אַחַר עֲבֵרָה הָרִאשׁוֹנָה’ וְהָיְתָה הַמִּצְוָה מְגִנָּה עָלָיו. עַל־כֵּן צָרִיךְ לִתֵּן לְכֻלָּם מְזוֹנוֹת וְחִיּוּת.


וְהַתִּקּוּן הוּא: שֶׁיִּלְמַד לַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים וַחֲסָדִים. דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רַחֲמָנוּת וְיַרְבֶּה לַעֲשׂוֹת חֶסֶד, וִיקַיֵּם כָּל הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַיֵּם הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְעוֹרֵר לְמַעְלָה הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָעֶלְיוֹנִים שֶׁל רַחֲמִים וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין וְעוֹבְרִין הַמְחַבְּלִים שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל־יְדֵי הָעֲבֵרוֹת בִּבְחִינַת: "אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וְכוּ’ מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן". הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים מַעֲבִיר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עֲבֵרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה וַאֲזַי שְׁאָר הָעֲווֹנוֹת שֶׁבַּחֲבִילָה שָׁבִים אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהוּא יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן לָהֶם חִיּוּת.


וְזֶה בְּחִינַת: "אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ" (תְּהִלִּים נא). ‘דְּרָכֶיךָ’ זֶה בְּחִינַת הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶיךָ" (שְׁמוֹת לג), וְהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת. הַיְנוּ כְּשֶׁלּוֹמְדִים לַעֲשׂוֹת הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, אֲזַי – "וַחֲטָאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ" הַיְנוּ שֶׁהָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּחֲבִילָה שָׁבִים אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.


אַךְ מֵאַיִן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן לָהֶם חִיּוּת?


דַּע, כִּי יֵשׁ בַּסִּטְרָא אָחֳרָא בְּחִינַת רִאשׁוֹן לָרִאשׁוֹנִים, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱדוֹם שֶׁנִּקְרָא רִאשׁוֹן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית כב): "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי", וְהוּא בְּחִינַת רִאשׁוֹן לָרִאשׁוֹנִים, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לְהָעֲבֵרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הַנַּ"ל, כִּי כֻּלָּם נִמְשָׁכִים וּבָאִים עַל־יָדוֹ.


כִּי בֶּאֱמֶת לְפִי גֹּדֶל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, אֵין רָאוּי לָהֶם כְּלָל לַעֲשׂוֹת עֲבֵרוֹת ח"ו, רַק מֵחֲמַת תֹּקֶף הַגָּלוּת שֶׁסּוֹבְלִים מֵהָאֻמּוֹת עַל־יְדֵי מִסִּים וְאַרְנוֹנִיּוֹת, מֵחֲמַת זֶה בָּאִים לַעֲבֵרוֹת ח"ו. נִמְצָא שֶׁכָּל הָעֲבֵרוֹת נִמְשָׁכִים עַל־יְדֵי אֱדוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְסוּרִים בַּגָּלוּת אֶצְלוֹ וְהוּא בְּחִינַת רִאשׁוֹן לָרִאשׁוֹנִים כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן הָעֲווֹנוֹת עָלָיו, וְנִמְשָׁךְ לָהֶם חִיּוּת מִמֶּנּוּ. וְזֶה בְּחִינַת "תְּנָה עָוֹן עַל עֲוֹנָם" (תְּהִלִּים סט), הַיְנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן עָלָיו הָעֲווֹנוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְנִמְשָׁךְ לָהֶם חִיּוּת מִמֶּנּוּ.


וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הָרַחֲמָנוּת שֶׁעַל־יְדֵי זֶה מְעוֹרְרִין הַשְּׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים כַּנַּ"ל. אֲבָל הָעֲנִיִּים שֶׁאֵין לָהֶם מִדַּת רַחֲמָנוּת, מִפְּנֵי שֶׁהֵם בְּחִינַת "תֻּקְפָּא דְּדִינָא", [בְּחִינַת שִׁמְעוֹן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בְּרֵאשִׁית מט): "אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל", שֶׁהֵם מְחַזְּרִין עַל הַפְּתָחִים (בְּרֵאשִׁית רַבָּא צח). וְשִׁמְעוֹן הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת וְדִינִים כַּמּוּבָא (זֹהַר בְּרֵאשִׁית רלו: שְׁמוֹת ו.)] וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ שֶׁהֵם אַכְזָרִים מְאֹד, כִּי אֵין לָהֶם מִדַּת רַחֲמָנוּת מֵחֲמַת שֶׁהֵם בְּחִינַת תֻּקְפָּא דְּדִינָא וְאֵין מְרַחֲמִים בַּדִּין. וּמֵאַחַר שֶׁאֵין לָהֶם רַחֲמָנוּת, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת הַשְּׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים וְאֵין יְכוֹלִין לְעוֹרֵר הַשְּׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָעֶלְיוֹנִים, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַחֲמִים, דְּהַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּרַחֵם מֵעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ עִם הַשְּׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁלּוֹ וִיעוֹרֵר בְּרַחֲמָיו הַשְּׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים וְיַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.


וְזֶה בְּחִינַת: "אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַּלּוֹנוּ מְאֹד" (תְּהִלִּים עט), הַיְנוּ שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַל יִזְכֹּר לָנוּ עֲווֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה שֶׁל עֲווֹנוֹת כַּנַּ"ל. דְּהַיְנוּ שֶׁיַּעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה כַּנַּ"ל. בְּחִינַת מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְכוּ’ כַּנַּ"ל. שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא בְּטֵלִין וְנִסְתַּלְּקִין כָּל שְׁאָר הָעֲווֹנוֹת שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה כַּנַּ"ל. אַךְ לָזֶה הָיִינוּ צְרִיכִים לְקַיֵּם כָּל הַשְּׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים כְּדֵי לְעוֹרֵר עַל יְדֵי זֶה שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָעֶלְיוֹנִים שֶׁעַל־יְדֵי זֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְכוּ’ כַּנַּ"ל. וְעַל זֶה אָנוּ מְבַקְּשִׁין ‘מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ’ דַּיְקָא ‘כִּי דַלֹּנוּ מְאֹד’, הַיְנוּ כִּי אֲנַחְנוּ דַלִּים וְאֶבְיוֹנִים מְאֹד וְאֵין לָנוּ מִדַּת הָרַחֲמָנוּת כַּנַּ"ל, וְאֵין לָנוּ כֹּחַ שֶׁאֲנַחְנוּ נִזְכֶּה לְעוֹרֵר הַשְּׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים. עַל־כֵּן אָנוּ פּוֹרְשִׂים כַּפֵּינוּ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וּמִתְחַנְּנִים אֵלָיו שֶׁיְּעוֹרֵר בְּעַצְמוֹ הַשְּׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, כִּי אָנוּ אֵין לָנוּ כֹּחַ לְעוֹרְרָם ‘כִּי דַּלֹּנוּ מְאֹד’ וְכוּ’ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ ‘מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ’ דַּיְקָא מֵעַצְמְךָ ‘כִּי דַּלֹּנוּ מְאֹד’ וְכוּ’ כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי זֶה ‘אַל תִּזְכֹּר לָנוּ עֲווֹנוֹת רִאשׁוֹנִים’ בְּחִינַת ‘מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן’ וְכוּ’ כַּנַּ"ל.