יָדוּעַ שֶׁלִּמּוּד הַזֹּהַר מְסֻגָּל מְאֹד מְאֹד. וְדַע שֶׁעַל־יְדֵי לִמּוּד הַזֹּהַר נַעֲשֶׂה חֵשֶׁק לְכָל מִינֵי לִמּוּדָם שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.
וְהַלָּשׁוֹן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַזֹּהַר מְעוֹרֵר מְאֹד לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. דְּהַיְנוּ הַשֶּׁבַח שֶׁמְּשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר אֶת הָעוֹבֵד ה’, דְּהַיְנוּ הַלָּשׁוֹן הָרָגִיל בַּזֹּהַר לוֹמַר זַכָּאָה וְכוּ’ עַל כָּל מִצְוָה וַעֲבוֹדָה. וּלְהֵפֶךְ הַצְּעָקָה שֶׁצּוֹעֵק וַי וְכוּ’ וַי לֵהּ וַי לְנִשְׁמָתֵהּ עַל הַסָּר מֵעֲבוֹדַת ה’. אֵלּוּ הַלְּשׁוֹנוֹת מְעוֹרְרִים מְאֹד אֶת הָאָדָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ.