שבת, י"א טבת התשפ"ה

פַּעַם אַחַת עָמַדְתִּי לְפָנָיו לְעֵת עֶרֶב סָמוּךְ לִתְפִלַּת הַמִּנְחָה, וְהָיָה מִסְתַּכֵּל בַּחַלּוֹן בְּדֶרֶךְ הִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדִבֵּר עִמִּי מֵעִנְיַן הַיּוֹם שֶׁחוֹלֵף וְעוֹבֵר מְהֵרָה.


עָנָה וְאָמַר: "מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי לַעֲשׂוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם!! (וְאָמַר זֹאת בְּדֶרֶךְ הַפְלָגָה, כְּלוֹמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה מְאֹד לַעֲשׂוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר) וְהִנֵּה הַיּוֹם חוֹלֵף וְעוֹבֵר מְהֵרָה". (וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: וָואס אִיךְ הָאבּ צוּ טהוּן אִין דֶּעם עוֹלָם).