שבת, י"ח טבת התשפ"ה

פַּעַם אַחַת הִתְלוֹצֵץ מִזֶּה וְאָמַר שֶׁעַל זֶה מְבַקְּשִׁים בְּכָל יוֹם "וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִּזָּיוֹן". וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: אָדֶער אַה נִסָּיוֹן אָדֶער אַה בִּזָּיוֹן (אוֹ נִסָּיוֹן, אוֹ בִּזָּיוֹן). הַיְנוּ כִּי אִם לֹא יַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן, יִהְיֶה לוֹ בִּזָּיוֹן.


וּכְבָר מְבֹאָר קְצָת שֶׁסִּפֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן מִאוּס תַּאֲוָה זֹאת וְאָמַר שֶׁאֵינָהּ תַּאֲוָה כְּלָל וְכוּ’.


אַחַר כָּךְ אָמַר: שֶׁנִּמְצָאִים הַרְבֵּה שֶׁמֵּעֹצֶם גַּשְׁמִיּוּתָם וּרְגִילוּתָם בְּעִנְיָן זֶה, אֵין מוֹעִיל לָהֶם כְּלָל מַהש ֶּׁמְּמָאֲסִין לָהֶם עִנְיָן זֶה, אַדְּרַבָּא בְּאֵיזֶה לָשׁוֹן שֶׁיְּדַבְּרוּ עִמָּהֶם מִזֶּה יִתְגַּבְּרוּ עֲלֵיהֶם הַהִרְהוּרִים יוֹתֵר. עַל כֵּן טוֹב לְרֹב בְּנֵי אָדָם לִבְלִי לְהַתְחִיל לַחֲשֹׁב בָּזֶה כְּלָל. וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בְּסֵפֶר הא"ב: אַל תִּכְנֹס עִם פִּתּוּיֶיךָ בְּטוֹעֵן וְנִטְעָן וְכוּ’.