שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁדִּבֵּר בְּעִנְיַן מַחֲלֹקֶת, וְאָמַר: שֶׁלִּכְאוֹרָה מַאי אִכְפַּת שֶׁזֶּה מְדַבֵּר עַל זֶה?, אַךְ בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי מַחֲלֹקֶת שֶׁחוֹלְקִים עַל אֶחָד, יְכוֹלִין ח"ו לְהַפִּיל אוֹתוֹ מִמַּדְרֵגָתוֹ ח"ו.
וּכְעֵין שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל, שֶׁרָצוּ לִמְנוֹת גַּם אֶת שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה וְכוּ’ עַד שֶׁבָּא דָּוִד וְנִשְׁתַּטַּח לִפְנֵיהֶם וְכוּ’ (סַנְהֶדְרִין קד:). כִּי הָיָה לָהֶם כֹּחַ לִדְחוֹתוֹ ח"ו, עַל יְדֵי דִּבּוּרֵיהֶם.
וְאָמַר שֶׁזֶּה שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה: "שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם (תְּהִלִּים קיט), הַיְנוּ שֶׁגְּדוֹלִים וְשָׂרִים רְדָפוּנִי, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא בְּחִנָּם שֶׁאֵינָם פּוֹעֲלִים כְּלָל בְּמַחֲלֻקְתָּם עָלַי. וְהַסִּימָן: כִּי "וּמִדְּבָרְךָ פָּחַד לִבִּי". שֶׁאֲנִי מְפַחֵד מִדְּבָרֶיךָ. דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לִי יִרְאַת שָׁמַיִם וְאֵינִי נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתִי ח"ו. וְזֶה סִימָן שֶׁהָרְדִיפָה שֶׁלָּהֶם חִנָּם, בְּחִינַת "שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם".
