שבת, י"א טבת התשפ"ה

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ ז"ל שֶׁאָמַר: שֶׁיֵּשׁ חִלּוּק בֵּין הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁמְּגַלִּין הַצַּדִּיקִים.


כְּעֵין שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (יְבָמוֹת מט:): שֶׁיֵּשׁ חִלּוּק בֵּין נָבִיא בְּאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה לִנְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה שֶׁהָיָה בְּאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה, (וְעַל כֵּן שְׁאָר הַנְּבִיאִים הִתְנַבְּאוּ בְּ"כֹה אָמַר ה'" שֶׁהוּא בְּחִינַת אַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה, אֲבָל מֹשֶׁה אָמַר "זֶה הַדָּבָר" שֶׁהוּא דָּבָר בָּרוּר בְּחִינַת אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה כַּמּוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י פָּרָשַׁת מַטּוֹת (בַּמִּדְבָּר ל־ב)). וְאָמַר הוּא ז"ל: שֶׁכְּמוֹ כֵן יֵשׁ בְּחִינַת חִלּוּק הַזֶּה בֵּין הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיקִים.


כִּי יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁאוֹמְרִים חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים וּמַכְנִיסִים אוֹתָם בְּאֵיזֶה פָּסוּק אוֹ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ ז"ל, אֲבָל אֵין מְכַוְּנִים וְנִכְנָסִים הֵיטֵב בְּתוֹךְ דִּבְרֵי הַמִּקְרָא וְכוּ’ רַק בְּאֵיזֶה רֶמֶז וּסְמִיכוּת בְּעָלְמָא, וְזֶה בְּחִינַת נָבִיא בְּאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְנַבֵּא רַק בִּבְחִינַת "כֹּה אָמַר ה'" וְכוּ’. אֲבָל יֵשׁ צַדִּיקִים נוֹרָאִים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מֹשֶׁה שֶׁחִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם הֵם בְּרוּרִים וְזַכִּים כַּשֶּׁמֶשׁ וּמְבֹאָרִים וּמְפֹרָשִׁים הֵיטֵב בְּהַפָּסוּק אוֹ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ ז"ל, שֶׁהֵם מַכְנִיסִים אוֹתָם בָּהֶם, וְזֶה בְּחִינַת אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה בְּחִינַת "זֶה הַדָּבָר" כִּי דִּבְרֵיהֶם מְבֹאָרִים וּמְפֹרָשִׁים הֵיטֵב בְּהַמִּקְרָא וְכוּ’ שֶׁהֵם מְפָרְשִׁים כְּפִי דַּרְכָּם שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "זֶה הַדָּבָר".