יֵשׁ אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים שֶׁאֵין לָהֶם פַּרְנָסָה וְיֵשׁ לָהֶם דֹּחַק וּבִלְבּוּלִים גְּדוֹלִים מִזֶּה, וְהוּא טוֹבָה לְהָעוֹלָם.
וְדַע שֶׁיֵּשׁ דִּבּוּרִים יְקָרִים שֶׁיּוֹצְאִים עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלִים דַּיְקָא.
אַךְ יֵשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַבִּלְבּוּלִים וְכַמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה מד־יט): שֶׁיֵּשׁ תַּרְדֵּמָה שֶׁל נְבוּאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם" (בְּרֵאשִׁית טו־יב), וְיֵשׁ תַּרְדֵּמָה שֶׁל שְׁטוּת וְכוּ’. תַּרְדֵּמָה הוּא בִּלְבּוּל הַדַּעַת:
