פַּעַם אַחַת אָמַר: אֵצֶל מִי שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ וּמְקַבֵּל מָמוֹן וְכַיּוֹצֵא, אֲנִי נוֹתֵן לוֹ. כִּי בָּזֶה שֶׁאֲנִי מְקַבֵּל אֲנִי נוֹתֵן (וְהוּא עִנְיָן הַמְבֹאָר בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשִּׁשִּׁי מֵהַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס שֶׁהִתְפָּאֵר אֶחָד אֶת עַצְמוֹ בְּנִפְלְאוֹת הַכֹּחַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּיָדוֹ, עַיֵּן שָׁם).
