וּכְשֶׁסִּפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה (הַנִּדְפֶּסֶת בְּסִפּוּרֵי הַמַּעֲשִׂיּוֹת מַעֲשֶׂה יב), שָׁאַל אוֹתָנוּ אַחַר־כָּךְ: מִי סִפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּתוּב בְּהַקְראוֹינִיקוּס (כְּרוֹנִיקוּת) שֶׁלָּהֶם מֵעִנְיַן הַכִּתּוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּעֵת שֶׁהָיָה רוּחַ סְעָרָה בָּעוֹלָם וְכוּ’? הֵשַׁבְנוּ לוֹ שֶׁזֶּה סִפֵּר אֶחָד מֵהַגִּבּוֹרִים שֶׁל הַגִּבּוֹר לְהַבַּעַל תְּפִלָּה (כַּמְבֹאָר שָׁם). וְנִעְנַע בְּרֹאשׁוֹ: שֶׁכֵּן הוּא.
וְהֵבַנּוּ מִדְּבָרָיו, שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה מְכֻוָּן גָּדוֹל מְאֹד, מַה שֶּׁדַּיְקָא אֶחָד מֵהַגִּבּוֹרִים סִפֵּר זֹאת. וּמִזֶּה תִּלְמַד שֶׁבְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל הַמַּעֲשִׂיּוֹת יֵשׁ מְכֻוָּן גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב.
