רביעי, ט"ו טבת התשפ"ה

פַּעַם אַחַת נִכְנְסוּ אֲנָשִׁים אֵלָיו. וְהוֹצִיא חֲתִיכַת נְיָר בְּיָדוֹ. וְהָיָה כָּתוּב עָלָיו בִּכְתִיבַת יָדוֹ הַקָּדוֹשׁ. וַאֲחָזוֹ בְּיָדוֹ, וְעָנָה וְאָמַר: "כַּמָּה תּוֹרוֹת כְּתֻבוֹת עַל חֲתִיכַת נְיָר הַזֶּה".


וְאָמַר: שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה וְכַמָּה עוֹלָמוֹת שֶׁהֵם נִזּוֹנִין וְיֵשׁ לָהֶם חִיּוּת מֵהֶעָשָׁן שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ. וְנָטַל הַנְּיָר וּשְׂרָפוֹ אֵצֶל הַנֵּר.


וְאָמַר: שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה וְכַמָּה תּוֹרוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא בָּאוּ אֲפִלּוּ לְתוֹךְ תְּמוּנַת אוֹתִיּוֹת. וְעַל כֵּן הוּא חִדּוּשׁ נִפְלָא – כְּשֶׁזּוֹכִין לְהוֹרִיד אֵלּוּ הַתּוֹרוֹת לְהַכְנִיסָם עַל כָּל פָּנִים לְתוֹךְ תְּמוּנוֹת אוֹתִיּוֹת. (כְּלוֹמַר אֲבָל עֲדַיִן אֵין הָעוֹלָם כְּדַאי שֶׁיֻּכְנְסוּ לְתוֹךְ הָעוֹלָם רַק שֶׁזֶּהוּ גַּם כֵּן חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּשֶׁבָּאוּ עַל כָּל פָּנִים לְתוֹךְ תְּמוּנוֹת אוֹתִיּוֹת כַּנַּ"ל).