עַיֵּן אַלְשִׁיךְ עַל מִשְׁלֵי. (וּבִפְרָט בְּקַפִּיטְל ז’ בְּדֶרֶךְ שְׁלִישִׁי שָׁם מַרְחִיב הַדִּבּוּר וְהָאַזְהָרָה לְהִתְרַחֵק מֵהֶם וְעַיֵּן שָׁם, כִּי) מְדַבֵּר שָׁם בְּדֶרֶךְ צַחוּת וְנִפְלָא, וּמַסְבִּיר הַדָּבָר, אֵיךְ הֵם מַטְעִים אֶת הָעוֹלָם, שֶׁבִּתְחִלָּה אֵינָם מְגַלִּים הָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְהַכְּפִירוֹת שֶׁלָּהֶם, רַק מַרְאִים הַמְּתִיקוּת הַמְדֻמֶּה הַנִּרְאֶה בִּתְחִלָּה בְּדַרְכֵיהֶם הָרָעִים (עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה" (מִשְׁלֵי ה־ג) וְכוּ’ וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י – אֶפִּיקוֹרְסוּת. "וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כְּלַעֲנָה" כוּ’ עַיֵּן שָׁם).
וְהַכְּלָל: שֶׁכָּל הָאַזְהָרוֹת שֶׁל מִשְׁלֵי לְהִתְרַחֵק מֵ"אִשָּׁה זָרָה" כַּוָּנָתוֹ עַל חָכְמוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת שֶׁנִּקְרֵאת אִשָּׁה זָרָה, כְּנֶגֶד חָכְמַת הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת "אֵשֶׁת חַיִל" (עַיֵּן מִשְׁלֵי לא־י). וּמִי שֶׁבָּקִי בָּהֶם וּבְדַרְכֵיהֶם וְאֵיךְ הֵם מַטְעִין אֶת הָעוֹלָם, בִּפְרָט בְּנֵי הַנְּעוּרִים שֶׁהֵם מְחַנְּכִין אוֹתָן בַּחִנּוּךְ הָרָע וְהַמַּר שֶׁלָּהֶם, הֵם מַמָּשׁ כְּמוֹ אִשָּׁה הַמְנָאֶפֶת הַמְקַשֶּׁטֶת עַצְמָהּ וּמְדַבֶּרֶת דִּבְרֵי חֵן. וּבִתְחִלָּה אֵינָהּ מְגַלָּה זְדוֹן לִבָּהּ וּמַרְאֵית עַצְמָהּ כִּכְשֵׁרָה, עַד אֲשֶׁר הִיא מַטְעֵת כָּל מִי שֶׁנִּסָּת אַחֲרֶיהָ. כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ הֵם דַּרְכֵיהֶם הָרָעִים לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ מְעַט מִדַּרְכֵיהֶם. וְעַל קֹטֶב מָשָׁל זֶה סוֹבֵב רֹב סֵפֶר מִשְׁלֵי.
וְכָל מָקוֹם שֶׁקּוֹרֵא "כְּסִיל וּפֶתִי הַמְהַפְּכִים אָרְחוֹת יֹשֶׁר" (מִשְׁלֵי ב) וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, כָּל כַּוָּנָתוֹ עַל אֵלּוּ הַחֲכָמִים לְהָרַע, שֶׁנִּקְרְאוּ "כְּסִילִים וּפְתָאִים" כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי כו): "רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ" וּכְתִיב (יְשַׁעְיָה ה־כא): "הוֹי חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם".
וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה. כִּי הֵם אוֹמְרִים בְּהֵפֶךְ מַמָּשׁ, וּמְבִיאִים רְאָיָה מִמִשְׁלֵי דַּיְקָא וּמִשְּׁאָר כִּתְבֵי קֹדֶשׁ לְדַרְכֵיהֶם הָרָעִים. כִּי תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה יֵשׁ בָּהּ סַם חַיִּים לְמִי שֶׁזּוֹכֶה, וְלֹא זָכָה – נַעֲשֵׂית לוֹ סַם מָוֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (יוֹמָא עב:) עַל פָּסוּק (דְּבָרִים ד): "אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה", וּכְתִיב (הוֹשֵׁעַ יד): "כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה’ צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפוֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם".
עַל כֵּן לְהַמִּתְעַקֵּשׁ לֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם הָרָעִים, לֹא יוֹעִילוּ רֹב הַדְּבָרִים. וּלְהֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת, יַסְפִּיקוּ דְּבָרֵינוּ אֵלָיו לְחַזֵּק נַפְשׁוֹ וְדַעְתּוֹ לַעֲמֹד כְּעַמּוּד בַּרְזֶל נֶגְדָּם וּלְשַׁבֵּר מְתַלְּעוֹת עַוָּל (אִיּוֹב כט). וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְגַלֶּה הָאֱמֶת בִּמְהֵרָה. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
