שבת, י"ח טבת התשפ"ה

עַכְשָׁו בָּעִתִּים הַלָּלוּ, קָשֶׁה מְאֹד מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה מָעוֹת לְאִישׁ כָּשֵׁר. כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יְרִידָה גְּדוֹלָה מְאֹד, ח"ו, עַד שֶׁיַּשִּׂיג מָעוֹת. וַאֲפִלּוּ אַחַר הַיְרִידָה ח"ו מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן לָאו כָּל אֶחָד מַשִּׂיג מָעוֹת. כִּי גַּם הָרְשָׁעִים וְקַלֵּי עוֹלָם לָאו כָּל אֶחָד מַשִּׂיג מָעוֹת. אֲבָל אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, רָחוֹק מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עֲשִׁירוּת.


כִּי דַּע, שֶׁמִּיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ נָפַל הָעֲשִׁירוּת בְּעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת בִּבְחִינַת: "וַתֵּרֶד פְּלָאִים" (אֵיכָה א), פְּלָאִים – אוֹתִיּוֹת אֲלָפִים. הַיְנוּ שֶׁהָאֲלָפִים שֶׁל עֲשִׁירוּת יָרַד פְּלָאִים, דְּהַיְנוּ יְרִידָה גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה. עַל־כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ ח"ו יְרִידָה גְּדוֹלָה מְאֹד קֹדֶם שֶׁבָּא לַעֲשִׁירוּת, דְּהַיְנוּ אֲלָפִים מְזֻמָּנִים, וַעֲדַיִן הוּא סָפֵק כַּנַּ"ל.


אֲבָל אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת קָשֶׁה לוֹ מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עֲשִׁירוּת, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁנִּמְצָאִים גַּם צַדִּיקִים וַאֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מָעוֹת, אֲבָל הוּא כָּבֵד וְקָשֶׁה מְאֹד מְאֹד. וְגַם הָעֲשִׁירוּת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לַצַּדִּיקִים, הוּא מַזִּיק לָהֶם לַעֲבוֹדָתָם.


גַּם בֶּאֱמֶת, אַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה מְעַט עֲשִׁירוּת, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם עֲשִׁירוּת גָּדוֹל מְזֻמָּן כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לְהַקַּלֵּי עוֹלָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֲלָפִים וּרְבָבוֹת אֲדֻמִּים מְזֻמָּנִים, כִּי עַכְשָׁו קָשֶׁה וְכָבֵד מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה לְהַכְּשֵׁרִים עֲשִׁירוּת כַּנַּ"ל.


וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּשֵׁם רַבִּי נַחְמָן זְקֵנִי [סבא של רבנו] ז"ל שֶׁאָמַר עַל מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (שַׁבָּת סג.): "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ" וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל: ‘אֹרֶךְ יָמִים אִיכָּא [יש] עֹשֶׁר וְכָבוֹד לֵיכָּא [אין]? וְאָמְרוּ: ‘כָּל־שֶׁכֵּן עֹשֶׁר וְכָבוֹד!’ וְאָמַר רַבִּי נַחְמָן [סבא של רבנו] זצ"ל: שֶׁהוּא רַק כָּל־שֶׁכֵּן, הַיְנוּ שֶׁבְּוַדַּאי הוּא קַל־וָחֹמֶר וְכָל־שֶׁכֵּן שֶׁרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם עֹשֶׁר וְכָבוֹד, אֲבָל לֹא בְּפֵרוּשׁ. כִּי אַף עַל פִּי כֵן אֵין לָהֶם מְזֻמָּנִים כַּמָּה אֲלָפִים אֲדוּמִים, וְכַּנַּ"ל.