מֵעִנְיַן קְצָת אֲנָשִׁים שֶׁמִּתְקָרְבִים לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאַחַר־כָּךְ מִתְרַחֲקִין.
עָנָה וְאָמַר: אַף־עַל־פִּי־כֵן יָקָר אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַהִתְקָרְבוּת בְּעַצְמוֹ, אַף לְפִי שָׁעָה. אַף־עַל־פִּי שֶׁאַחַר־כָּךְ נַעֲשֶׂה מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה, ח"ו.
וְאָמַר: הֲלֹא עַל שְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה נֶאֱמַר (שִׁיר הַשִּׁירִים ד): "לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ". וְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ: "מַהוּ בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ? אֶלָּא שֶׁבָּעַיִן הַשֵּׁנִית כְּבָר הָיוּ מִסְתַּכְּלִין עַל הָעֵגֶל". נִמְצָא שֶׁבִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה כְּבָר הָיָה דַּעְתָּם לִפְרֹשׁ ח"ו, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה יָקָר בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד הַהִתְקָרְבוּת בְּעַצְמוֹ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ". כִּי זֶה בְּעַצְמוֹ יָקָר מְאֹד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
