שבת, י"א טבת התשפ"ה

כְּבָר מְבֹאָר, שֶׁאֵין לְהַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל פְּנִיּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּבִלְבּוּלִים שֶׁבַּתְּפִלָּה. רַק לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ, לֵילֵךְ בִּתְפִלָּתוֹ כְּסֵדֶר, וְלֹא יַשְׁגִּיחַ עַל שׁוּם בִּלְבּוּל וּמַחֲשָׁבָה זָרָה כְּלָל רַק הוּא יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ וְלֹא יַחֲזִיר פָּנָיו לְהַבִּיט עַל אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת כְּלָל.


גַּם אָמַר שֶׁזֶּה טוֹבָה גְּדוֹלָה, מַה שֶּׁבָּאִים עָלָיו מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּפְנִיּוֹת, כִּי בְּלֹא זֶה אִם הָיָה הָאָדָם מִתְפַּלֵּל הַתְּפִלָּה כָּרָאוּי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לִסְבֹּל כְּלָל אֶת גֹּדֶל עֹצֶם הַקִּטְרוּגִים שֶׁיֵּשׁ עַל הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא כָּרָאוּי.


אֲבָל עַל יְדֵי שֶׁהַתְּפִלָּה מְלֻבֶּשֶׁת בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, עַל יְדֵי זֶה אֵין הַחִיצוֹנִים מִסְתַּכְּלִין עָלֶיהָ כָּל כָּךְ וְאֵין הַקִּטְרוּג גָּדוֹל כָּל כָּךְ, וְעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל הַתְּפִלָּה לַעֲלוֹת.


וּבוֹחֵן לְבָבוֹת הוּא יוֹדֵעַ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם פְּנִיּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן פְּנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתּוֹ הוּא לַה’ לְבַדּוֹ, כִּי פְּנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בַּתְּפִלָּה הוּא בֶּאֱמֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בּוֹחֵן לְבָבוֹת וּמִסְתַּכֵּל עַל פְּנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ וּרְצוֹנוֹ וּמְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ בְּאַהֲבָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בַּמֶּה שֶּׁמְּלֻבֶּשֶׁת כִּי פְּנִימִיּוּת רְצוֹנוֹ וְכַוָּנָתוֹ הוּא טוֹב.


וְזֶהוּ (מִשְׁלֵי י"ט): "רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֵב אִישׁ וַעֲצַת ה’ הִיא תָקוּם". הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ מַחֲשָׁבוֹת הַרְבֵּה בְּלֵב אִישׁ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, כִּי אָז בָּאִין עָלָיו בִּלְבּוּלִים גְּדוֹלִים וּמַחֲשָׁבוֹת רַבּוֹת. אֲבָל "עֲצַת ה’ הִיא תָקוּם", הַיְנוּ פְּנִימִיּוּת הַנְּקֻדָּה שֶׁבַּלֵּב, מַה שֶּׁבִּפְנִימִיּוּת הַמַּחֲשָׁבָה מִתְכַּוֵּן לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת ‘עֲצַת ה" שֶׁמִּתְכַּוֵּן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד בִּפְנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתּוֹ, זֶה נִשְׁאָר קַיָּם בְּחִינַת ‘עֲצַת ה’ הִיא תָקוּם’ כַּנַּ"ל. עַל כֵּן אֵין לְהִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מַחְשְׁבוֹת חוּץ וּפְנִיּוֹת רַק לְהִתְפַּלֵּל כְּסֵדֶר כַּנַּ"ל: