מִן הִתְנַשְּׂאוּת וּגְדֻלָּה אֵין רְאָיָה כְּלָל, כִּי הַהִתְנַשְּׂאוּת הוּא דָּבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. לִפְעָמִים עוֹשִׂים דָּבָר שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִגְדֻלָּה וְהִתְנַשְּׂאוּת, וְכֵיוָן שֶׁעָלָה – לֹא יֵרֵד.
וּמָצִינוּ בְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּשְׁבִיל דָּבָר אֶחָד זָכוּ לִמְלוּכָה עַד דּוֹר רְבִיעִי. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מְלָכִים־ב י): "בְּנֵי רְבִעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל". וְדָבָר זֶה בֶּאֱמֶת קָשֶׁה לְהָבִין.
עַל־כָּל־פָּנִים זֶה הַדּוֹר רְבִיעִי מֻכְרָח שֶׁיֻּפְסַק אֶצְלוֹ הַגְּדֻלָּה וְהַמְּלוּכָה, וַאֲפִלּוּ אִם יַעֲשֶׂה דָּבָר זֶה שֶׁעָשָׂה זְקֵנוֹ וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר מִזֶּה לֹא יוֹעִיל, מֵחֲמַת שֶׁנִּגְזַר כְּבָר שֶׁאֶצְלוֹ יֻפְסַק הַמְּלוּכָה. וְהוּא צָרִיךְ לִסְבֹּל עֹנֶשׁ אֲבוֹתָיו.
(נִמְצָא שֶׁהוּא פְּלִיאָה נִשְׂגָּבָה מְאֹד, כִּי אֲבוֹתָיו זָכוּ עַל־יְדֵי דָּבָר זֶה לְבַד לִמְלוּכָה עַד דּוֹר רְבִיעִי, וְהַדּוֹר הָרְבִיעִי בְּעַצְמוֹ שֶׁכְּבָר מֻחְזָק בִּמְלוּכָה מֵאֲבוֹתָיו אֵינוֹ מוֹעִיל לוֹ שׁוּם דָּבָר. אֲפִלּוּ אִם יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁעָשָׂה אֲבִי זְקֵנוֹ, לֹא יוֹעִיל לוֹ שֶׁתֻּמְשַׁךְ מַלְכוּתוֹ יוֹתֵר לְדוֹרוֹת שֶׁאַחֲרָיו. וַאֲפִלּוּ אִם יַעֲשֶׂה מַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה לֹא יוֹעִיל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִגְזַר שֶׁאֶצְלוֹ יֻפְסַק הַמְּלוּכָה, וְהוּא דָּבָר תָּמוּהַּ מְאֹד וְהָבֵן). וּבֶאֱמֶת אֵין אָנוּ מְבִינִים דַּרְכֵי ה’.
עַל־כָּל־פָּנִים נִמְצָא, שֶׁלִּפְעָמִים אֶחָד עוֹשֶׂה דְּבָרִים טוֹבִים הַרְבֵּה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לוֹ גְּדֻלָּה מֵחֲמַת שֶׁמֻּכְרָח עַל־פִּי הַגְּזֵרָה שֶׁיֻּפְסַק אֶצְלוֹ הַגְּדֻלָּה כַּנַּ"ל. וְלִפְעָמִים אָדָם זוֹכֶה לִגְדֻלָּה עַל יְדֵי דָּבָר אֶחָד אֲפִלּוּ עַד דּוֹר רְבִיעִי, וְהָבֵן.
