שבת, י"א טבת התשפ"ה

בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל שְׁנַת תקפ"ד הַנַּ"ל הָיוּ הַנִּשּׂוּאִין שֶׁל חֲתַן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַנָּגִיד רַבִּי יִצְחָק אַיְזִיק נֵרוֹ יָאִיר, שֶׁהִשִּׂיא בִּתּוֹ מָרַת פֵיגָא סָאסְיֶע תִּחְיֶה, עִם בֶּן רַבִּי יִשְׂרָאֵל נֵרוֹ יָאִיר נֶכֶד הָרַב וְכוּ’ מוֹרֵנוּ הָרַב ר’ בָּרוּךְ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה מִמֶעזִ’יבּוּז’ וְנָסְעוּ עַל הַחֲתֻנָּה הוּא וְזוּגָתוֹ הַצַּדֶּקֶת מָרַת שָׂרָה תִּחְיֶה וְכָל בְּנֵי- בֵיתוֹ דֶּרֶךְ פּה בְּרֶסְלַב וּמִכָּאן נָסַעְתִּי עִמָּהֶם לְמֶזְ’בּוּז’ וְזָכִיתִי לִהְיוֹת עַל הַחֲתֻנָּה וְהָיִינוּ שְׂמֵחִים שָׁם מְאד וְגַם הָיִיתִי אֵצֶל הָרַב מֵאַפְּטָא וּבָרוּךְ הַשֵּׁם קִבֵּל אוֹתִי בְּכָבוֹד גָּדוֹל וְדִבַּרְתִּי שָׁם הַרְבֵּה מִגְּדֻלַּת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וּבָרוּךְ הַשֵּׁם הָיָה הַכּל בְּשָׁלוֹם וּבְעִנְיָן זֶה שֶׁל הַחֲתֻנָּה וְכָל מַה שֶּׁעָבַר אָז יֵשׁ הַרְבֵּה לְסַפֵּר מַה גָּדְלוּ מַעֲשֵׂי הַשֵּׁם וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה עִמִּי אָז, אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכּל בִּכְתָב מֵאֶפֶס הַפְּנַאי וּמִשְּׁאָר טְעָמִים, בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲשֶׁר עַד כּה עֲזָרַנִי, עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ וְכוּ’ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ ה’ אֱלקֵינוּ לָנֶצַח: