וְהִנֵּה בְּאוֹתוֹ הָעֵת הָיוּ קְצָת מַחֲלוֹקֶת בֵּין הַשֻּׁתָּפִים רַבִּי דּב וְרַבִּי יַעֲקב יוֹסֵף בְּעִנְיַן הָאַטְקָאפּ (עֲבוֹדָה בְּקַבְּלָנוּת), שֶׁהָיָה מוּכָן רַבִּי יַעֲקב יוֹסֵף לִנְסֹעַ לְפֶּטֶרְבּוּרְג לִשְׂכּר וַעֲדַיִן לא בָּאוּ לְעֵמֶק הַשָּׁוֶה וּבִתְחִלָּה לא רָצִיתִי לְחַוּוֹת דַּעְתִּי בָּזֶה כְּלָל, אַחַר כָּךְ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי הִטֵּיתִי אָזְנִי קְצָת לִשְׁמעַ עִנְיַן הַסִּכְסוּכִים שֶׁבֵּינֵיהֶם וּבָרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁרַבִּי צְבִי נֵרוֹ יָאִיר עָשָׂה שָׁלוֹם וּפְשָׁרָה בֵּינֵיהֶם, וְגַם אָנכִי עָזַרְתִּי אוֹתוֹ קְצָת וְאָז עָשָׂה רַבִּי דּב סְעֻדָּה עֲבוּרִי בַּלַּיְלָה הַשַּׁיָּךְ לְיוֹם רְבִיעִי שֶׁהוּא לֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט, שֶׁהוּא זְמַן לֵדָתִי וְהִזְמִין כָּל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַחֲשׁוּבִים וְגַם אֶת רַבִּי יַעֲקב יוֹסֵף וּבְנוֹ וְהָיִינוּ כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין אֶצְלוֹ:
