וְהִנֵּה הָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל, כִּי אָפַס הַכֶּסֶף אֶצְלִי בְּבוֹאִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלא הָיָה לִי עַל הוֹצָאוֹת הַחֲזָרָה וּמַרְאֵה הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה לִי עַל מְעוֹת רַבִּי שְׁלמה שֶׁהָיָה בְּיַד רַבִּי דָּוִד, לא רָצָה לְסַלֵּק לִי כִּי-אִם חֲמִשִּׁים גְּרוּשׁ וְהָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל מְאד מִזֶּה, וּמֵחֲמַת זֶה נִתְעַכַּבְתִּי בִּטְבֶרְיָא עַל שַׁבָּת הַשְּׁנִיָּה הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל וּבְיוֹם א’ פָּרָשַׁת בָּלָק חָמַל ה’ עָלַי, וְהִזְמִין לִי בְּדֶרֶךְ נֵס וְהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה שֶׁבִּהְיוֹתִי יוֹשֵׁב שָׁם בִּסְעֻדַּת שַׁחֲרִית אֵצֶל אִישׁ אֶחָד שֶׁעָשָׂה סְעֻדָּה עֲבוּרֵנוּ, וְשָׁם הִזְמִין לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁפִּתְאם בָּאָה אִשָּׁה אַחַת וְאָמְרָה לִי שֶׁתִּשְׁלַח עִמִּי דַּיְקָא כְּלֵי כֶסֶף, וְיֵשׁ לִי רְשׁוּת לְמָכְרָם בַּאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא, וְלִמְסֹר הַמָּעוֹת לְיַד בְּנָהּ בְּחוּץ לָאָרֶץ וְנָתַתִּי שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁחָמַל עָלַי בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה בְּמָקוֹם רָחוֹק מִבֵּיתִי כָּזֶה וְלא עָזַב חַסְדּוֹ מֵעִמִּי בְּעֶזְרָתוֹ הַגְּדוֹלָה:
