וְהִנֵּה סָמוּךְ לְבִיאָתִי לְבֵיתִי לְנֶעמִירוֹב, נָסַעְתִּי לְפה בְּרֶסְלַב וְהָיִיתִי בְּכָאן עַל שַׁבַּת קדֶשׁ וּבִסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית אָמַרְתִּי לִפְנֵי הָעוֹלָם כָּל הַתּוֹרָה הַנּוֹרָאָה תִּקְעוּ תּוֹכָחָה (לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא ח’) שֶׁאֲמָרָהּ בְּראשׁ הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן בְּאוּמֶין וְכָל הַשּׁוֹמְעִים רְעָדָה אֲחָזָתַם מֵעצֶם נִפְלְאוֹת הַחִדּוּשִׁים שֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּי, כִּי כְּבָר מְבאָר שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה הַשּׁוֹמֵעַ מִפֶּה לְרוֹאֶה בְּסֵפֶר, בִּפְרָט אָז שֶׁהָיָה סָמוּךְ לִשְׁמִיעָתִי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ וְאַחַר כָּךְ חָזַרְתִּי לְבֵיתִי
