וְהִנֵּה בְּיוֹם רְבִיעִי לִפְנוֹת הַיּוֹם הוֹדִיעַ לִי סַרְסוּר אֶחָד שֶׁעָמַד עִמִּי בְּבֵית רַבִּי צְבִי, שֶׁיֵּשׁ סְפִינָה שֶׁתֵּלֵךְ קדֶם שַׁבָּת לִסְטַנְבּוּל, וְרָצִיתִי מְאד לֵילֵךְ עִמָּהֶם וְלִקַּח עִמִּי אֶת רַבִּי מֶנְדִּיל שֶׁהָיָה עִמִּי, אֲבָל הַבִּילֶעט לא נִגְמַר עֲדַיִן, וְשָׁלַחְתִּי מִיָּד לְהַסַּרְסוּר שֶׁל הַבִּילֶעטִין וְהֵשִׁיב, שֶׁבְּיוֹם מָחָר יֻגְמַר כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחַנִי בְּעֵת שֶׁקִּבֵּל הַמָּעוֹת מִיָּדִי אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִכְּבַנִי וְלא נִגְמַר הַבִּילֶעט עַד יוֹם שְׁלִישִׁי שֶׁלְּאַחֲרָיו, שֶׁהוּא הַשָּׁבוּעַ הַסְּמוּכָה לְפֶסַח וְאָז נִתְיָאַשְׁתִּי עוֹד מִלָּצֵאת קדֶם פֶּסַח, כִּי רָאִיתִי כִּי מֵאֵת ה’ הוּא שֶׁאֶתְעַכֵּב בְּאָדֶעס בְּחַג הַפֶּסַח הַקָּדוֹשׁ, וְדֶרֶךְ זֶה נָכוֹן לְפָנַי מִכַּמָּה טְעָמִים כַּנַּ"ל:
