וּבְיוֹם שֵׁנִי אַחַר הַתְּפִלָּה הָלַכְנוּ אֶל הָרַב לְקַבֵּל פָּנָיו וַאֲנִי לא הָיִיתִי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כְּלָל בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב כִּי- אִם בְּעֶרֶב שַׁבַּת קדֶשׁ בַּבּקֶר וּבְלֵיל שַׁבַּת קדֶשׁ, אֲבָל רי"א הָיָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְעָלָה שָׁם לַתּוֹרָה וְסִפֵּר שֶׁשָּׁם מוֹצִיאִין הַסֵּפֶר-תּוֹרָה בַּתִּיק שֶׁלָּהּ וּבְתוֹךְ הַתִּיק קוֹרִין בָּהּ וְגַם אֵין מַנִּיחִין הַסֵּפֶר-תּוֹרָה כְּמוֹ אֶצְלֵנוּ רַק כְּמוֹ שֶׁעוֹמֶדֶת בַּתִּיק כָּךְ מַעֲמִידִין אוֹתָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן, וּפוֹתְחִין הַתִּיק עִם הַסֵּפֶר-תּוֹרָה בְּיַחַד וְקוֹרִין בַּסֵּפֶר- תּוֹרָה כְּשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת זְקוּפָה בַּתִּיק וּמִבֵּית הָרַב הָלַכְנוּ לַגְּבִיר ר’ אַבְרָהָם טִילְקָא וּבַתְּחִלָּה הוֹלִיכוּ אוֹתָנוּ לְבֵית אָחִיו רַבִּי יוֹסֵף שֶׁדָּר עִמּוֹ בְּחָצֵר אַחַת, וְאַחַר כָּךְ נִכְנַסְתִּי לְבֵית רַבִּי אַבְרָהָם הַנִּזְכַּר לְעֵיל, וְקִבֵּל אוֹתָנוּ בְּכָבוֹד גָּדוֹל וּמָסַרְתִּי לוֹ הָאִגֶּרֶת שֶׁהָיָה בְּיָדִי אֵלָיו מֵרַבִּי יְחִיאֵל כַּמְבאָר לְעֵיל וְאַחַר כָּךְ אָמַר לָנוּ שֶׁאִם אָנוּ צְרִיכִין לְטוֹבָתוֹ נָבוֹא אֵלָיו אַחַר יוֹם טוֹב וְנִפְטַרְנוּ מִמֶּנּוּ בְּשָׁלוֹם: