שבת, י"א טבת התשפ"ה

וְהִנֵּה רַבִּי נַפְתָּלִי נִתְעַכֵּב עַד סָמוּךְ לְפֶסַח וְהָיָה לָנוּ צַעַר גָּדוֹל סָמוּךְ לְפֶסַח בָּא בְּשָׁלוֹם לְנֶעמִירוֹב וְהֵבִיא מָעוֹת אֲבָל הָיָה סָךְ מוּעָט מְאד לְפִי עֵרֶךְ הַהוֹצָאָה שֶׁצְּרִיכִים וְהָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן נִתְחַזַּקְתִּי בְּחַסְדּוֹ וְתֵכֶף אַחַר פֶּסַח נָסַעְתִּי בְּעַצְמִי לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבִּסְבִיבוֹתֵינוּ וְנִתְמַהְמַהְתִּי בְּעֶרֶךְ שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְקִבַּצְתִּי עוֹד אֵיזֶה סָךְ מְסֻיָּם וְנִתְחַזַּקְתִּי בַּבִּטָּחוֹן שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעַזְרֵנִי לִגְמר בִּשְׁלֵמוּת וַאֲנִי הָיִיתִי מַמְתִּין עַל יְדִיעָה מִמָּאהְלוֹב אִם קָנוּ נְיָר שָׁם וְאָז אֶסַּע לְשָׁם אֲבָל נִתְמַהְמַהּ הַדָּבָר הַרְבֵּה כִּי עֲדַיִן לא נָתַתִּי לָהֶם מָעוֹת כִּי-אִם סַךְ מֻעָט מְאד וְהָיִיתִי מְצַפֶּה שֶׁיָּבוֹא רַבִּי לֵיבּ הַנַּ"ל אֵלֵינוּ לְקַבֵּל מָעוֹת אֶצְלִי וּבְתוֹךְ כָּךְ יָשַׁבְתִּי הַרְבֵּה בִּבְּרֶסְלַב בִּשְׁבִיל לִגְבּוֹת חוֹבוֹת שֶׁהִגִּיעוּ לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְלא גָּבִיתִי כְּלוּם אַחַר כָּךְ סָמוּךְ לְשָׁבוּעוֹת חָזַרְתִּי לִקְהִלַּת קדֶשׁ נֶעמִירוֹב וּבַלַּיְלָה הַשַּׁיָּכָה לְעֶרֶב שָׁבוּעוֹת בָּא רַבִּי לֵיבּ מִמָּאהְלוֹב הַנַּ"ל וְגָבָה אֶצְלִי מָעוֹת עַל נְיָר, וְהָיוּ לִי אָז יִסּוּרִים גְּדוֹלִים, כִּי הַמָּעוֹת הִלְוָה רַבִּי נַפְתָּלִי לַאֲחֵרִים, וְהָיָה קָשֶׁה לְהוֹצִיא וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְסַפֵּר וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו עֲזָרָנוּ שֶׁסִּלַּקְנוּ לְרַבִּי לֵיבּ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֲדֻמִּים בְּעֶרֶב שָׁבוּעוֹת מִלְּבַד מַה שֶּׁנָּתַתִּי לוֹ בְּעֶרֶךְ עֲשָׂרָה רוּבַּל-כֶּסֶף עַל הָאַדְרוּף