בִּשְׁנַת תקס"ח הַנַּ"ל בְּסוֹפוֹ אַחַר שֶׁבָּא מִלֶּמְבֶּרְגְּ לְפה הֵבִיא לוֹ אִישׁ אֶחָד כִּסֵּא נִפְלָאָה שֶׁעֲשָׂאָהּ בְּעַצְמוֹ בְּיפִי וְאָמָּנוּת גָּדוֹל וְאָז בְּסָמוּךְ אַחַר כָּךְ סִפֵּר הַמַּרְאָה הַנּוֹרָאָה שֶׁרָאָה שֶׁהֵבִיאוּ לוֹ כִּסֵּא וְהָיָה אֵשׁ סְבִיבָהּ וְכוּ’ (וְנִכְתְּבָה בְּמָקוֹם אַחֵר (חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן פ"ד)) וַאֲנִי לא זָכִיתִי לִהְיוֹת אֶצְלוֹ בְּשָׁעָה שֶׁסִּפֵּר זאת הַמַּעֲשֶׂה וְלא שְׁמַעְתִּיהָ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ רַק מִפִּי חֲבֵרִי אַחַר כָּךְ בְּראשׁ הַשָּׁנָה שְׁנַת תקס"ט אָמַר הַתּוֹרָה תִּקְעוּ הָרִאשׁוֹנָה הַנִּדְפֶּסֶת בִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר לִקּוּטֵי תִנְיָנָא, וְזאת הַתּוֹרָה הִיא כְּמוֹ פֵּרוּשׁ עַל הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָאָה שֶׁל הַכִּסֵּא הַנַּ"ל, וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאד אֵיךְ שֶׁמִּתְקַבְּצִין וּמִתְחַבְּרִין עִנְיְנֵי הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל עִם הַתּוֹרָה הַנַּ"ל וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה כָּאן
