שבת, י"א טבת התשפ"ה

בְּיוֹם שַׁבַּת קדֶשׁ בַּבּקֶר הַשְׁכֵּם נִתְעוֹרְרוּ הַקַּפִּיטַאן וְכָל הַמַּטְרָאסִין בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל, וְהוֹצִיאוּ בִּמְהִירוּת הָאַנְקֶיר וְהָרוּחַ הָיָה חָזָק וְסוֹעֵר בְּרַעַשׁ גָּדוֹל, אֲבָל הָיָה מְנַשֵּׁב לְדַרְכֵּנוּ מְכֻוָּן מְאד וּמֵחֲמַת זֶה נִזְדָּרְזוּ לֵילֵךְ מִיָּד וְהִתְחִילָה הַסְּפִינָה לִפְרחַ מִמְּקוֹמָהּ בִּזְרִיזוּת בְּטִלְטוּל וְנִעְנוּעַ וְנִדְנוּד גָּדוֹל, וְהֵבַנּוּ תֵּכֶף שֶׁמִּזֶּה בְּוַדַּאי יַגִּיעַ לָנוּ מַה שֶּׁיַּגִּיעַ חַס וְשָׁלוֹם וְכֵן הָיָה וְאַף עַל פִּי כֵן הִתְפַּלַּלְנוּ תְּפִלַּת שַׁחֲרִית וּמוּסָף וְאָכַלְנוּ סְעֻדַּת שַׁחֲרִית מְעַט לֶחֶם עִם שֶׁמֶן זַיִת כִּי בְּלא זֶה לא הָיָה לָנוּ לֶאֱכל שְׁאָרֵי דְּבָרִים בְּשַׁבָּת אֲבָל גַּם הַלֶּחֶם לא יָכלְתִּי לֶאֱכל כָּרָאוּי כִּי-אִם מְעַט בְּדחַק, וּבֵרַכְתִּי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְאַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הִנַּחְתִּי עַצְמִי לִישׁן וּמֵאָז הִתְחִיל הַחֲלִישׁוּת לְהוֹסִיף עָלֵינוּ עַד שֶׁנָּפַלְנוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוַי וְהָיִינוּ חֲלוּשִׁים מְאד כָּל יוֹם הַשַּׁבַּת קדֶשׁ וְלא טָעַמְתִּי כְּלוּם, וְלא אָכַלְתִּי שׁוּם דָּבָר בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית, אֲפִלּוּ לִימִינֶע וּמַארַאנְץ (לִמּוֹן וְתַּפּוּזִים) שֶׁהָיָה לָנוּ וּשְׂפִּירִיטוּס (אַלְכּוֹהל) הַכּל לא יָכלְתִּי לְקַבֵּל כְּלָל, בְּשׁוּם אפֶן וּמִנְחָה שֶׁל שַׁבָּת וְעַרְבִית שֶׁל מוֹצָאֵי-שַׁבָּת וּסְפִירָה, הַכּל הִתְפַּלַּלְנוּ מֻנָּח בִּמְקוֹמֵנוּ, בַּחֲלִישׁוּת וַעֲיֵפוּת


וְיִסּוּרִים אֵלּוּ הָיוּ לָנוּ מִן יוֹם הַשַּׁבַּת קדֶשׁ הַנִּזְכַּר לְעֵיל עַד יוֹם רְבִיעִי בַּבּקֶר, וְהַיָּם הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר בְּזַעַף וּבְרַעַשׁ גָּדוֹל, וְהָרוּחַ גָּדֵל וְחָזֵק מְאד, וְהַסְּפִינָה מִתְנַדְנֶדֶת וּמִתְהַפֶּכֶת וּמְסַבֶּבֶת בְּנִדְנוּד גָּדוֹל לְכָל הַצְּדָדִים, וְהַגַּלִּים מִתְנַשְּׂאִים מְאד וְכָל פַּעַם הִתִּיזוּ מַיִם הַרְבֵּה לְתוֹךְ הַסְּפִינָה וְלִפְעָמִים הִתִּיזוּ עָלֵינוּ לְתוֹךְ חַדְרֵנוּ, וְהִיא עוֹלָה שָׁמַיִם וְיוֹרֶדֶת תְּהוֹמוֹת וְטִלְטְלָה וְצִעֲרָה אוֹתָנוּ מְאד מְאד, וְהָיָה לָנוּ צַעַר וְיִסּוּרִים מָרִים וַחֲלִישׁוּת גָּדוֹל מְאד אֵלּוּ הַיָּמִים וַאֲנִי נָתַתִּי הֲקָאוֹת הַרְבֵּה כַּמָּה פְּעָמִים בְּכָל יוֹם בָּרוּךְ הַשֵּׁם הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כּחַ אֲשֶׁר עַד כּה עֲזָרַנִי וּתְהִלָּה לָאֵל בְּיוֹם רְבִיעִי בַּבּקֶר הִתְחַלְנוּ לַחֲזר קְצָת לְאֵיתָנֵנוּ, וְגַם הָרוּחַ סְעָרָה נִשְׁקַט קְצָת וְכָל הַיָּמִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל לא אָכַלְתִּי כְּלָל וְכָל מַה שֶׁשָּׁתִינוּ טֵייא אוֹ קַאוֶוע הֵקֵאתִי אַחַר כָּךְ וּבָרוּךְ הַשֵּׁם בְּיוֹם רְבִיעִי הַנִּזְכַּר לְעֵיל הִתְחַלְנוּ לֶאֱכל וְחָזַרְנוּ לְאֵיתָנֵנוּ מְעַט מְעַט


וְזֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה’ הַיּוֹם יוֹם חֲמִישִׁי ג’ סִיוָן בָּאנוּ לָעִיר אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם בְּשָׁלוֹם, בְּלִי שׁוּם פֶּצַע מִשּׁוּם צַר וְאוֹיֵב חַס וְשָׁלוֹם וְשֶׁקֶר עָנוּ בָּנוּ שֶׁרָצוּ לִמְנעַ אוֹתָנוּ מֵחֲמַת פַּחַד שֶׁקֶר הַנִּזְכַּר לְעֵיל בָּרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁלּא שָׁמַעְנוּ לָהֶם בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: