וְהִנֵּה בְּתוֹךְ דִּבּוּרֵינוּ, רָצוּ לִדְחֹף אוֹתִי מֵהַבַּיִת וְכִמְעַט שֶׁהָיָה נַעֲשֶׂה מַחֲלוֹקֶת גָּדוֹל בֵּינֵינוּ, אֲבָל לא רָצִיתִי לְהִתְוַכֵּחַ עִמָּהֶם הַרְבֵּה גַּם הַבַּעַל הַבַּיִת הִשְׁקִיט אוֹתָנוּ וְהִפְרִיד אוֹתָנוּ שֶׁלּא נָבא לִידֵי מַחֲלקֶת וְאִם לא הָיוּ פּוֹעֲלִים כָּל הַחֲסִידִים בִּנְסִיעָתָם לַצַּדִּיקִים אֶלָּא מַה שֶּׁיֵּשׁ לָהֶם עַל כָּל פָּנִים אֱמוּנָה בְּזֶה הַצַּדִּיק שֶׁהֵם מְקרָבִים אֵלָיו וּבְכַמָּה צַדִּיקִים דַּיָּם כִּי אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מִכָּל-שֶׁכֵּן מִי שֶׁזּוֹכֶה לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַמַּחֲלקֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים וּמַאֲמִין בְּכֻלָּם, אַשְׁרֵי לוֹ גַּם הַמְשֻׁלָּחִים הַנַּ"ל לא רָצוּ לִנְסֹעַ עַל הַיָּם, וְדַעְתָּם לִנְסֹעַ בְּיַבָּשָׁה וְגַם גּדֶל הָעִכּוּב שֶׁל הַדֶּרֶךְ, וְגדֶל צַעַר הַטִּלְטוּל וְהַיְגִיעָה הַנּוֹגֵעַ עַד הַנֶּפֶשׁ לִסַּע עַל סוּסִים מַהֲלָךְ רַב כָּזֶה עִם אֲנָשִׁים פִּרְאֵי אָדָם, וְלִפְעָמִים הֵם מַכִּים אֶת הָרוֹכֵב וּשְׁאָר צָרוֹת הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר שֶׁסּוֹבְלִים בִּנְסִיעָה עַל הַסּוּסִים כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּקֻשְׁטָא עַל כֵּן אָמַרְתִּי עַל ה’ נַשְׁלִיךְ יְהָבֵנוּ וְנִסַּע עַל הַיָּם, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם וִיבִיאֵנִי מְהֵרָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן):
