גַּם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְפה בְּרֶסְלַב בָּעֶרֶב נִתְאַכְסֵן אִישׁ אֶחָד מֵרָחוֹק (מִמְּדִינַת קִירָ"ה דְּוִוין) בַּבַּיִת שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בּוֹ אָז, וְהָאִישׁ הַזֶּה נָסַע עִם אִשְׁתּוֹ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה לוֹ קְצָת הֶכֵּרוּת עִמִּי, וְזֶה הָיְתָה סִבָּה גְּדוֹלָה אַחַר-כָּךְ, שֶׁאֶסַּע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיִיתִי אוֹרֵחַ אֵצֶל זֶה הָאִישׁ וְקִבְּלַנִי בְּכָבוֹד גָּדוֹל מָה רַבּוּ מַעֲשֵׂי ה’:
