וְהִנֵּה תְּהִלָּה לָאֵל עָבַר הַשַּׁבָּת וְיוֹם טוֹב בְּשָׁלוֹם וְשִׂמְחָה וָנַחַת רַק בְּלֵיל יוֹם טוֹב שֵׁנִי אַחַר הַסְּעֻדָּה כְּשֶׁהִנַּחְתִּי לִישׁן נֶחֱלַשְׁתִּי, וְהֻכְרַחְתִּי לִתֵּן הֲקָאוֹת הַרְבֵּה וְכָל זֶה הָיָה מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לא חָזַרְתִּי לְאֵיתָנִי בִּשְׁלֵמוּת מִגּדֶל הַחֲלִישׁוּת הַכָּבֵד שֶׁהָיָה לִי עַל הַיָּם גַּם אַחַר יוֹם טוֹב הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁעֲדַיִן אֵינִי בְּקַו הַבְּרִיאָה בִּשְׁלֵמוּת, וְכָל מַה שֶׁאָכַלְתִּי הָיָה קָשֶׁה עָלַי:
