וְהִנֵּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה בְּרַחֲמָיו, וְחַיָּב כָּל אָדָם לוֹמַר בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם (סַנְהֶדְּרִין לז), וְכָל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם הַכּל נַעֲשֶׂה בִּשְׁבִילוֹ וּבִפְרָט אָנכִי שֶׁאָמַר לִי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּפֵרוּשׁ בְּעֵת הַנְּסִיעָה לְאוּמַאן שֶׁהַכּל שֶׁלָּנוּ, כִּי חַיָּב אָדָם לוֹמַר בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם כִּי הֲלא נוֹסְעִים כָּאן וְכוּ’ וְאִם-כֵּן שִׁתֵּף אוֹתִי עִמּוֹ לְעִנְיַן בְּרִיאַת הָעוֹלָם בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית:
