שבת, י"א טבת התשפ"ה

בְּסוֹף שְׁנַת תקפ"ט בָּאנוּ לְאוּמֶין לִהְיוֹת שָׁם בְּראשׁ הַשָּׁנָה תק"צ כְּדַרְכֵּנוּ תָּמִיד, וְלא הָיָה לָנוּ מָקוֹם לְהִתְפַּלֵּל בּוֹ, כִּי בִּתְחִלָּה בְּראשׁ הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹן אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁהוּא שְׁנַת תקע"ב הִתְפַּלַּלְנוּ בְּהַקְּלוֹיְז הַחֲדָשָׁה שֶׁנִּבְנָה שָׁם בְּאוֹתוֹ הַקַּיִץ, כִּי אַנְשֵׁי הַקְּלוֹיְז בִּקְּשׁוּ אוֹתָנוּ לְהִתְפַּלֵּל שָׁם וְקִבְּלוּ אוֹתָנוּ שָׁם בְּכָבוֹד גָּדוֹל, וְאַחַר כָּךְ נִמְשָׁךְ הַדָּבָר כַּמָּה שָׁנִים שֶׁהִתְפַּלַּלְנוּ שָׁם עַד שְׁנַת תקפ"ב, וְאָז מֵחֲמַת שֶׁנִּתְרַבּוּ הָעוֹלָם לִסַּע עַל ראשׁ הַשָּׁנָה יוֹסֵף ה’ עֲלֵיהֶם וְכוּ’ עַל יְדֵי זֶה הָיָה מִן הַנִּמְנָע לְהִתְפַּלֵּל עוֹד בְּהַקְּלוֹיז דְּשָׁם, כִּי בִּשְׁבִיל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לְבַד הָיִינוּ צְרִיכִים בֵּית הַמִּדְרָשׁ מְיֻחָד


וְאָז חָמַל עָלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁפִּתְאם נִמְצָא נָגִיד אֶחָד מִשָּׁם, שְׁמוֹ רַבִּי מָרְדְּכַי וּבִקֵּשׁ אוֹתָנוּ בְּכָבוֹד גָּדוֹל שֶׁנִּכָּנֵס לְבֵיתוֹ לְהִתְפַּלֵּל, וּפִנָּה בִּשְׁבִילֵנוּ בַּיִת גָּדוֹל עִם עוֹד חֶדֶר גָּדוֹל אֶצְלוֹ וְהֶעֱמִיד לָנוּ שֻׁלְחָנוֹת וְסַפְסָלִים וְהֵכִין לָנוּ נֵרוֹת וּמַיִם וְתִקֵּן הַכּל עַל מְכוֹנוֹ וְהִתְפַּלַּלְנוּ שָׁם כַּמָּה שָׁנִים, אַחַר כָּךְ נִפְטַר זֶה הָאִישׁ וְהִתְפַּלַּלְנוּ שָׁם אַחַר פְּטִירָתוֹ גַּם כֵּן שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם, אַחַר כָּךְ נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר שֶׁלּא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל שָׁם עוֹד, וְהִתְחַלְנוּ לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית רַבִּי נַחְמָן נָתָן בַּהַאמְבַּר שֶׁהִתְפַּלַּלְנוּ בּוֹ בְּראשׁ הַשָּׁנָה בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ הַקְּדוֹשִׁים, וְהִתְפַּלַּלְנוּ שָׁם גַּם כֵּן אֵיזֶה שָׁנִים