וְהִנֵּה בְּיוֹם שְׁלִישִׁי אַחַר שָׁבוּעוֹת הָלַכְנוּ לְהָרַב אֲנִי וַחֲבֵרַי רי"א וְרי"א הָלַךְ בְּלא כּוֹבַע עֶלְיוֹן, כִּי נֶאֱבַד אֶצְלוֹ עַל הַיָּם וְגַם מִזֶּה לא הָיָה לָנוּ נַחַת אֱמֶת שֶׁבִּמְדִינָה רְחוֹקָה כָּזאת בְּלא זֶה אָנוּ מְשֻׁנִּים בְּעֵינֵיהֶם מְאד, עַל כֵּן אֵיךְ שֶׁמְּלֻבָּשִׁין שָׁם הַכּל נָכוֹן לִפְנֵיהֶם, אַף עַל פִּי כֵן הָיָה לִי קְצָת צַעַר מִזֶּה כִּי לא הָיָה לָנוּ לְכָבוֹד לִכְנס כָּךְ לְהָרַב אַךְ מַה לַּעֲשׂוֹת וְהַהֶכְרֵחַ לא יְגֻנֶּה וּבָאנוּ לְהָרַב וְהֵשִׁיב לָנוּ תֵּכֶף שֶׁאֵין יָכוֹל לַעֲזר לָנוּ כְּלָל, וְכָל מַה שֶׁדִּבַּרְנוּ עִמּוֹ לא הוֹעִיל
וְעִקַּר הַדְּבָרִים הָיָה שֶׁאָמַר לָנוּ, שֶׁשּׁוּם אָדָם לא יִרְצֶה לִתֵּן בִּשְׁבִיל אֲנָשִׁים שֶׁהוֹלְכִים עַכְשָׁו לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא דָּבָר זָר אֶצְלָם וְאִם הָיָה לָנוּ מָמוֹן עַצְמֵנוּ הָרְשׁוּת לָנוּ לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁנִּרְצֶה, אַךְ לִתֵּן נְדָבָה בִּשְׁבִיל זֶה לא יִרְצוּ וַאֲנִי טָעַנְתִּי עִמּוֹ וְכִי מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי זָכָר הִפְסַדְתִּי, וְכִי מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ לִדְבַר-מִצְוָה לְהַמְשִׁיךְ עָלַי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵין צְרִיכִים לַעֲזר לִי, אֲבָל הוּא לא שָׁמַע אֵלַי וְאָמַר שֶׁאֲפִלּוּ אִם יִשְׁלַח אֲנָשִׁים לא יִפְעֲלוּ מְאוּמָה וְהָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל בְּבֵיתוֹ רַק אַחַר כָּךְ, אַחַר הַפְצָרוֹת רַבּוֹת שֶׁבִּקַּשְׁנוּ אוֹתוֹ שֶׁהוּא יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ, וְיִשְׁלַח שְׁנֵי אֲנָשִׁים וַה’ הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, אַחַר כָּךְ הֵשִׁיב בְּשָׂפָה רָפָה שֶׁיִּשְׁלַח, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר אֲנִי אֶשְׁלַח אֲנָשִׁים אֲבָל לא יִפְעֲלוּ מְאוּמָה וְהָלַכְתִּי מִשָּׁם בְּפָחֵי נֶפֶשׁ אַךְ אַף-עַל- פִּי-כֵן נִחַמְתִּי עַצְמִי מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן הָיָה לִי מְעַט סְפָרִים, וְהָרַב קִבֵּל אֶצְלִי אֵיזֶה סְפָרִים, וְרָצָה לִקְנוֹתָם וְהֵבַנְתִּי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה לִי עַל הוֹצָאוֹת וְאִם לא יַסְפִּיק נִמְכּר הַכָּרִים וְהַכְּסָתוֹת שֶׁלָּנוּ, וְאֶפְשָׁר אַף עַל פִּי כֵן יַעְזר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנְּקַבֵּל כָּאן אֵיזֶה עֵזֶר מִבְּנֵי הַקְּהִלָּה:
