שבת, י"א טבת התשפ"ה

כָּל הַנַּ"ל עָבַר בִּשְׁנַת תקע"א שֶׁהִיא שָׁנָה רִאשׁוֹנָה אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ אַחַר כָּךְ הִגִּיעַ ראשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל שְׁנַת תקע"ב וְזֶה הָיָה ראשׁ הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹן שֶׁאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ וּבְעצֶם נִפְלְאוֹתָיו עֲזָרַנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּתְקַבַּצְנוּ יַחַד לְאוּמֶין עַל ראשׁ- הַשָּׁנָה וּמֵאָז וְעַד הֵנָּה נִתּוֹסֵף בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה כַּמָּה נְפָשׁוֹת שֶׁבָּחֲרוּ בַּחַיִּים וּבָאוּ גַּם כֵּן עַל ראשׁ הַשָּׁנָה לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּעֶרֶב ראשׁ הַשָּׁנָה, וּלְהִתְפַּלֵּל עִמָּנוּ יַחַד בְּראשׁ הַשָּׁנָה וְעצֶם מַעֲלַת הַקִּבּוּץ שֶׁלָּנוּ בְּראשׁ הַשָּׁנָה אֵין כָּאן מְקוֹמוֹ וּמְבאָר קְצָת בְּמָקוֹם אַחֵר (חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן תג-תו)