שבת, י"א טבת התשפ"ה

אַחַר כָּךְ הִתְחַלְנוּ לְהָכִין עַצְמֵנוּ עַל שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וְהָלַכְנוּ לְגַלֵּחַ עַצְמֵנוּ אֵצֶל יִשְׁמָעֵאל וְגַם אָמָּנוּת הַגִּלּוּחַ שֶׁלָּהֶם מְשֻׁנָּה מְאד מֵאָמָּנִים שֶׁלָּנוּ וְהָלַכְנוּ לִטְבּל בַּמִּקְוֶה שֶׁבְּבֵית-הַכְּנֶסֶת וְשָׁם אֵין מֶרְחָץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְגַם אֵין הוֹלְכִים שָׁם לִטְבּל אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְעֶרֶב יוֹם טוֹב, מִכָּל שֶׁכֵּן בְּיוֹם טוֹב וְשַׁבָּת עַצְמוֹ וּבָרוּךְ הַשֵּׁם הָיָה הַכּל עַל נָכוֹן וְשָׂמַחְנוּ מְאד שֶׁזָּכִינוּ אַחַר חֲלִישׁוּת וְיִסּוּרִין כָּאֵלּוּ וְטִלְטוּלִים כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לָנוּ עַל הַיָּם לָבוֹא עַל חַג הַשָּׁבוּעוֹת וְשַׁבַּת קדֶשׁ לִמְקוֹם מְנוּחָה בָּרוּךְ הַשֵּׁם: