גַּם בְּיוֹם רְבִיעִי הַנִּזְכָּר לְעֵיל אָמַר לָנוּ הַקַּפִּיטַאן שֶׁנּאמַר לוֹ אֵיזֶה דְּבַר מַאֲכָל שֶׁאֶפְשָׁר לָנוּ לֶאֱכל וְהַכּל יִתֵּן לָנוּ, הֵן שֶׁמֶן זַיִת אוֹ סִירְדֶּעלִין דְּהַיְנוּ דָּגִים מְלוּחִים קְטַנִּים, אוֹ מַאסְלִינֶיס [זֵיתִים שְׁחוֹרִים] אוֹ מִינֵי קִטְנִיּוֹת, כּל אֲשֶׁר נַחְפּץ הַכּל יִתֵּן לָנוּ אֲבָל לא רָצִיתִי הַיּוֹם לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ מְאוּמָה, וְנָתַתִּי לוֹ תְּשׁוּאוֹת חֵן עַל הַחֶסֶד שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ, אֲבָל לא רָצִיתִי לְקַבֵּל דָּבָר בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲשֶׁר נָתַן אוֹתָנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד בְּעֵינֵיהֶם וּבָרוּךְ הַשֵּׁם בְּכָל יוֹם רְבִיעִי לא הָיָה לָנוּ שׁוּם מֵחוֹשׁ כְּלָל, וְאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ מַה שֶּׁהָיָה בְּיָדֵינוּ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּדֶרֶךְ כָּל הַבְּרִיאִים תְּהִלָּה לָאֵל:
